מפגשי הכנה והיכרות של מורים וגננות לילדים ברעננה בוטלו השנה עקב עיצומים שנוקטת הסתדרות המורים. דבר זה מעורר אכזבה רבה בקרב הורים רבים שילדיהם עולים נכנסים לראשונה למוסדות החינוך.
עם קבלת ההודעה פנו מספר הורים ל"מיינט רעננה", בטענה כי ביטול המפגשים הללו הוא "אכזבה גדולה", מבחינתם. "יש במפגשים האלו ערך מוסף רב", הוסיפו ההורים, "בעיקר על רקע כל החדשות הנוראיות שאנו שומעים בגני הילדים, ומפגשים אלו נועדו להכיר את הגנים ואת המעטפת החינוכית וכן, גם להרגיע אותנו. באמת חבל".
הרקע לביטול הוא החלטת הסתדרות המורים והגננות שלא לפתוח את השנה עד שיושג הסכם שכר עם ההורים. בכנס ראשי אגפי החינוך שנערך בשבוע שעבר ציינה יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים,כי "שנת הלימודים לא תיפתח אם לא יטופלו בה הנושאים הבוערים הנמצאים על סדר היום. בהם פנסיה וימי מחלה למורים. המדינה הפקירה את עובדי ההוראה. פקידי האוצר לא אומרים את האמת שנים רבות לארגוני המורים".
תושבת רעננה, מורה ויועצת בבית ספר יסודי, הגיבה לביטול מפגשי ההכנה בפוסט מרגש בו כתבה: "אני מורה, יועצת בבית ספר יסודי, מטפלת ומדריכת הורים. אני גם אמא. לילד שנכנס לגן עירייה בפעם הראשונה. ילד חכם, רגיש, לב גדול, בוגר, חברותי, מצחיק וקסום. ילד שאני מנסה להכין אותו תקראת החוייה של יום א' ה1.9. יום בו ייכנס לגן חדש, גן של גדולים. הוא יודע שיהיו ילדים חדשים שאינו מכיר, גן אחר. גננת חדשה שהוא יודע את שמה. ועדיין, בגיל כה צעיר אני לא בטוחה שהוא מבין את המשמעות. כי למרות ההסברים שלי והניסיון לייצר איזו שהיא אחיזה של וודאות מה הולך לקרות עוד כמה ימים הוא עדיין שואל: החבר שלי גם יהיה בגן של הגדולים? הוא גם יבוא? למה יש גננת חדשה? למה היא לא באה? (כלומר, למה לא ראינו אותה?) וכל החברים שלי יהיו שם?
"ילד בגיל הזה מבין ולא מבין. המילים לא מספיקות? הוא זקוק לחוייה. לראות, לשמוע, לחוש ואז להבין. שזה באמת מקום חדש וככה הוא נראה, שבאמת יש גננת בשם ***** וכך היא נראית ומרגישה לי כשאני רואה אותה. למקום הזה אני אגיע כי אני כבר גדול ולכאן הגדולים הולכים.
"עליו לחוש במו ידיו ועיניו את עניין הפרידה וההתחברות מחדש. זה מה שייתן לו תחושת ביטחון, אחיזה במציאות ואיזה שהיא תחושת שליטה על חייו והחוויות הקרובות. זה מה שיעזור לו להכין כצמו לקראת הבאות ולי כאמא להכין אותו ולהתחיל את השנה בתחושה קצת יותר וודאית, מיטבית מבחינה רגשית.
"איך יכול להיות ששם למעלה הם לא מבינים זאת, ואולי מבינים אך רוחבים על הגב של ילדינו? גם אני אשת חינוך במדינה הזו ויודעת ורוצה שהסטטוס שלנו והתנאים שלנו יעברו "מהפך". שנקבל הכרה בכל המובנים לעבודה הקשה והמבורכת שאנו עושים. אך באיזו דרך??? יש עקרונות ונקודות אתיות שלא ניתן לעבור עליהן לדעתי.
נותרו שלושה גג ארבעה ימים בהם ניתן לבצע שינוי בהחלטה ולהפגיש את ההורים עם ילדיהם עם הגננות. זה לא צריך להיות ארוך. מורכב. זה יכול להיות קצר עם חיוך ולתת תחושה טובה. של ביטחון לקראת הבאות.
הרי הגננות יגיעו לעבודה למפגש עם פיקוח, רק יום אחד. לזה יש אישור. אז למה לא לחלק את היום הזה לשני חלקים. מפגש פיקוח לגננות אולי קצר וממוקד יותר בכדי לאפשר גם זמן באותו יום למפגש של לא יותר משעה או שעה וחצי להורים ולילדיהם? אני לא אמא היסטרית, או לחוצה. אני פשוט למודת ניסיון מזה שנים במערכת שההגבלות הללו על הצוות החינוכי לא עוזרות ושינוי מהותי לא באמת קרה עד היום. אז שימצאו דרך אחרת ולא על חשבון הילדים שלנו".
