עם הגשמים העזים והטמפרטרות שצונחות, מגיעים אותם מראות מוכרים של עוברי אורח הספונים במעיליהם החמים. אך בהחבא מהעין, ישנם גם מראות עצובים ושכיחים לא פחות: אנשים שידם אינם משגת לרכוש ביגוד חם שיגן עליהם בימי החורף.
שני קלצניק, בת 31 מרעננה וסטודנטית ב"רימון", החליטה להרים את הכפפה ופתחה בפרויקט מרגש ברוח ספר הילדים האהוב: "העץ הנדיב", במסגרתו אנשים תורמים מעילים שאינם צריכים וכל מי שמעוניין במעיל פשוט ניגש לעץ ולוקח.
בעקבות פרסום הדברים וההיענות הרבה כתבה שני בפוסט כי "לאחר הגשמים, פעילות העץ תתרחב למספר ערים במרכז הארץ, בהן הרצליה, כפר סבא, הוד השרון, פתח תקווה, תל אביב ובת ים. לגבי הכתובות הספציפיות של העצים וההכוונה – הכל ינתן לאחר שהגשמים יחלפו, יגיעו כמה ימים יבשים ואוכל להקים עץ בכל אחת מהערים שציינתי. בינתיים ועד אז, אתם מוזמנים להתכונן ולאסוף מעילים וצעיפים חמים וגם קולבים כדי שיהיה על מה לתלות".
"כבר כשהתחיל החורף פגשתי בקור כזה שתופס אותך לא מוכן וגורם לך לברוח למקום הסגור הכי קרוב - הבית", מספרת שני על התחלת המיזם המקסים, "עם זה הגיעה המחשבה שיש אנשים שבית זה לא טריוויאלי בעבורם, והרצון לחמם את מי שאפשר ושאין לו איפה להתמגן מהקור הזה".
בחודש האחרון אספה שני עשרות מעילים ממכרים ומבני משפחה: "בהתחלה תכננתי לחלק אותם ברחובות רעננה ותל אביב, אבל אחר כך עלה הרעיון למקד את המעילים במוקדים ספציפיים".
בתחילת השבוע, בהפוגה הקלה ממזג האוויר הסוער, תלתה שני את המעילים על שני עצים - אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב, והשני ברחוב אחוזה ברעננה. אל כל מעיל צורף פתק שקרא לעוברי האורח הזקוקים לו, לקחת אותו לעצמם: "אני לא כאן ליופי. אם קר לך, קח אותי". תוך שעות ספורות התרוקנו העצים - ורק תאורת הכריסטמס נשארה לנצנץ. עשרות אנשים זכו למעיל שיחמם אותם בחורף הקשה.
בתיעוד שהעלתה שני, נראה אדם מבוגר מחויך, המרוצה מהרכש החדש. איתו, רבים נוספים שאינם יכולים להרשות לעצמם לקנות מעיל מחמם במאות שקלים - וכעת, זכו לפתרון שכל כולו טוב לב.
איך השגת את המעילים?
"בהתחלה אספתי ממשפחה וחברים ואחר כך כשפרסמתי בפייסבוק אנשים פנו אליי עם הצעות לתרומה. חלק מהדברים חדשים עם טיקט, ואת הכל אני מכבסת לפני שאני מעבירה הלאה".
איך נלחמים במחסום הבושה?"אני עמדתי במשך שלוש שעות ליד העצים, וכן הייתה תנועה של אנשים שהגיעו ומדדו. יש אנשים שלא מתביישים, וכמובן שהיו כאלה שבחרו להגיע במהלך הלילה לקחת. בלילה יש פחות תנועה של אנשים, וכך אולי מרגישים יותר בנוח. בכל מקרה - רק מי שצריך לוקח. אני לא מאמינה שאנשים לוקחים סתם. תמיד יש כאלה שיתביישו - אבל כל עוד המעילים באמת עוברים ישירות לאנשים שצריכים ולא נזרקים, מבחינתי זה מבורך. זאת המטרה - להעביר הלאה".
בימים הספורים שבהם הפרויקט באוויר, קיבלה שני עשרות פניות נרגשות של אנשים המבקשים לסייע ולהביא את הפרויקט לעירם. אחרי הגשמים - יוסיפו עוד מעילים רבים להיתלות על עוד ועוד עצים ברחובות הערים השונות.
