עוד בטרם החלו העבודות לסלילת נתיבי התחבורה הציבורית במסגרת פרויקט "מהיר לעיר", התבשרו תושבי העיר, ואיתם תושבי כל אזור השרון וגוש דן, כי בעוד כעשור יוכלו לקצר את זמני הנסיעה שלהם באמצעות הרכבת התחתית המטרופולינית (מטרו). "מיינט רעננה" חושף לראשונה את מיקומן של תחנות המטרו בעיר.
צילום: shutterstockצילום: shutterstock
צילום: shutterstock
(צילום: shutterstock)
נפטרים מהרכב
רשת המטרו היא מערכת ההיסעים הגדולה והחשובה המתוכננת כיום בארץ על ידי משרד התחבורה והוועדה לתשתיות לאומיות, בעלות משוערת של כ-150 מיליארד שקל. היא צפויה לחלוש על 23 ערים, מאזור השרון בצפון ועד צומת בילו בדרום, ולהשתלב במערכת הסעת ההמונים הקיימת והנבנית — רכבת פרוורית, רכבת קלה ואוטובוסים הנוסעים בנתיבים ייעודיים.
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כבר אישרה בשבוע שעבר הכנת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 70), שתגדיר את זכויות הבנייה סביב התחנות, כשהמגמה היא להעניק זכויות בנייה מוגדלות למסחר ולתעסוקה, כמו בערים הגדולות בעולם.
חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), חברה ממשלתית המופקדת על תכנון ויישום המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, כבר הגישה תוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות, וזו תופקד במהלך השנה להתנגדויות בוועדות המחוזיות.
כידוע, התכנון מצוי בידי מינהל התכנון ולא בידי הרשויות המקומיות שבשטחיהן עוברים הקווים, וגופי התכנון רוצים לקשר בין הקמת קווי המטרו לתכנון אורבאני מאסיבי. כלומר, באזורים אלה תהיה בנייה רבה לגובה, עם זכויות מסחריות ותעסוקה, ובלי אזורי חניה, כדי למנוע שימוש ברכב פרטי.
צילום: עיריית כפר סבאצילום: עיריית כפר סבא
צילום: עיריית כפר סבא
(צילום: עיריית כפר סבא)
רשת המטרו כוללת שלושה קווים באורך כולל של כ-145 ק"מ, וכ-100 תחנות. את אזור השרון ישרת קו M1, שיתפרס מצפון לדרום, לאורך 76 ק"מ ו-59 תחנות, ויעבור בערים כפר סבא, הוד השרון, רעננה, הרצליה, רמת השרון, תל אביב, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד.
מחברת נת"ע נמסר, כי בפברואר 2020 ייערך דיון בוועדה לתשתיות לאומיות, לקראת העברת התוכנית לצורך קבלת הערות מהוועדות המחוזיות והשגות מהציבור. במאי 2020 תפורסם התוכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, והיא צפויה לקבל אישור עד סוף שנת 2020. באשר למועד תחילת העבודות נמסר מנת"ע: "אנחנו רק בשלב התוכניות. נת"ע אחראית להבאת התוכניות לאישור הממשלה. כאשר הממשלה תחליט לתקצב את הקווים, נדע הכול. האומדן כרגע הוא 150 מיליארד שקלים לשלושת הקווים".
ארבע תחנות
על פי התוכנית הקיימת יוקמו שלוש תחנות מטרו בעיר. ואלו התחנות בקו M1, על פי התכנון הקיים: רחוב ירושלים בסמוך לתחנת הרכבת; רחוב אחוזה מול יד לבנים; באזור התעשייה — ברחוב התדהר פינת ויצמן; באזור התעשייה הצפוני — ברחוב התדהר פינת דפנה. בעירייה ציינו כי הם פועלים להוספת תחנה נוספת באחוזה.
ומה עם הפקקים? המטרו לבדו לא יפתור את בעיית הפקקים, אבל לשי קדם, מנהל בכיר במשרד התחבורה, יש רעיונות נוספים
"פרויקט המטרו לא יפתור את בעיות הפקקים. זו לא המטרה שלו. המטרה של פרויקט המטרו ושל כל מערכות הסעת ההמונים והתחבורה הציבורית היא לאפשר לאנשים חלופה כדי להגיע ממקום למקום מהר יותר. מי שיבחר לנסוע ברכב הפרטי לבדו, יעמוד בפקקים, כי יש הרבה מכוניות, יהיו יותר מכוניות, ולא יהיו הרבה יותר כבישים. אם נפנה את הכבישים מרכב פרטי, כולם יסעו במטרו? זה לא עובד כך. תמיד יהיה הבן-אדם שצריך לשים את הילד שלו בגן או לקפוץ בדרך לסופרמרקט, והרבה יותר נוח לו לנסוע ברכב פרטי.
צריך לראות איך שומרים על האיזון: איך מספקים מערכות להסעת המונים ובאותה העת מייצרים עוד אמצעי מדיניות שיהפכו את החזקת הרכב הפרטי ואת הנסיעה ברכב פרטי פחות אטרקטיביים. למשל, שינוי המדיניות של רכבי הליסינג בישראל (כשאתה עם רכב חברה והוצאות הדלק אינן שיקול, אתה מעדיף לנסוע בו); או שינוי המדיניות, שעל-פיה, עובדי המדינה יקבלו תוספת הוצאות רכב רק אם יהיה להם רכב, ובכך מעודדים אותם לרכוש רכב. לפעמים קל יותר לבנות מטרו מלשנות את הדברים האחרים.
צריך גם לעודד עבודה מהבית, כדי שפחות אנשים יצטרכו לנסוע ממקום למקום. אם מקום העבודה של כולנו היה ליד הבית — היינו הולכים לשם ברגל, זה היה חוסך הרבה שעות והפריון היה גבוה יותר. אבל זוהי פנטזיה.
ולכן, לא נותר לו אלא לשפר את התשתיות ואת מערכות הסעת ההמונים, אבל גם להפחית את התמריצים לנסיעה ברכב פרטי, וזאת משימה קשה".