טרגדיה. אם צעירה נפטרה לאחר מה שנראה כפספוס באבחון הרפואי. עורכי הדין דוד פייל ומיכל-תמם פרישמן ממשרד עורכי הדין פייל ושות', הגישו תביעה, בשמם של בעלה ובתה הקטנה נגד בתי החולים 'אסותא' ו'וולפסון', ונגד קופת החולים 'מכבי'.
על פי התביעה, המנוחה, אם צעירה כבת 36, התלוננה בפני רופאיה על כאבים, קושי בבליעה ותחושה של גוף זר. על סמך תלונותיה, נשלחה המנוחה לסריקות CT ו- MRI שבהן נראה בבירור גידול סרטני בשלב ראשוני, אך כל הרופאים שטיפלו בה, פענחו את הבדיקות בטעות כתקינות, וכתוצאה מכך, סרטן הלוע שבו לקתה, אובחן באיחור רב, כשכבר הגיע לשלב סופני.
בתחילת 2020, כך נטען, החלה תושבת ראשון לציון, לסבול מכאבים בלוע, בעיקר בזמן אכילה. היא התלוננה בפני רופאיה מעבר לכאב, גם על תחושה של גוף זר, קושי בבליעה, צרבת, וירידה ניכרת במשקל. בשל תלונותיה היא נשלחה לבירור רפואי מתמשך.
קראו גם:
במסגרת הבירור, ביצעה המנוחה בדיקת CT צוואר ב'אסותא', ובדיקת MRI צווארי ב'וולפסון'. על פי התביעה, שתי הבדיקות הללו פוענחו משום מה כתקינות.
לדברי עוה"ד פייל ותמם, המנוחה לא ויתרה, ופנתה אל רופאיה בקופת החולים, כשהיא מצוידת בבדיקות ההדמיה, על מנת לקבל מהם חוות דעת נוספת. על פי התביעה, הרופאים בקופה החמיצו את הגידול בבדיקת ה-CT, ולא עיינו בבדיקת ה-MRI אותה ביצעה.
בחודשים שלאחר הבדיקות, הידרדר מצבה של המנוחה והחמיר. היא החלה לסבול מצרידות, התקשתה לאכול ולדבר, והשילה במהירות כ-18 אחוז ממשקל גופה. על פי הנטען, מצבה כה החמיר, עד שלא הייתה מסוגלת לאכול כלל. וכך, בדצמבר 2020, נמצא בבדיקות, כי מיתר הקול הימני מקובע. לדברי עוה"ד פייל ותמם, מדובר בעדות מובהקת להחמרה נוספת במצבה, עקב התפשטות הגידול.
עקב ההתדרדרות במצבה, רופאיה בקופת חולים 'מכבי' שלחו אותה לבדיקות רבות נוספות, ולייעוץ מומחים בנוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, וכך, על פי הנטען, חלפו להם שבועות קריטיים, שבמהלכם המחלה התקדמה, בלא שניתן למנוחה טיפול מתאים.
בינואר 2021, כשנה לאחר שהתלוננה לראשונה על כאבים עזים בלוע, אבחן אחד הרופאים שטיפל בה בגרורות בצווארה, והפנה אותה מיידית לאשפוז לצורך בירור, עקב חשד גבוה להימצאות גידול. המנוחה אושפזה בבית החולים 'קפלן', ושם בבדיקות נמצא, כי היא סובלת מגידול סרטני בלוע מסוג היפופארינקס, בשלב 4.
עורכי הדין פייל ותמם-פרישמן טוענים בתביעה, כי עקב האיחור באבחון המחלה, עבר הגידול מהשלב הראשוני לשלב מתקדם יותר עם גרורות, שבו כבר לא ניתן היה להסירו בניתוח. כמו כן לטענתם, גם טיפולי הקרינה והכימותרפיה שניתנו למנוחה, כבר לא הועילו, ובחלוף כשנתיים מאיבחון המחלה, נפטרה המנוחה בטרם עת, והיא בת 38 בלבד.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר זיו גיל, מומחה ברפואת אף-אוזן-גרון וגידולי ראש וצוואר מ'פורום רופאים', שקבע כי הטיפול הרשלני שניתן למנוחה הוא הגורם הבלעדי לפטירתה בטרם עת.
לדברי ד"ר גיל, הסימפטומים שעליהם הלינה התובעת עוד בינואר 2020, מופיעים כבר בשלב מוקדם ב-30 אחוז מהחולים בסרטן ההיפופארינקס. לדבריו, אין ספק, כי במועד זה המנוחה כבר סבלה מגידול בשלב הראשוני. המומחה ערך רביזיה (עיון מחודש) לבדיקות ה-CT וה-MRI שבוצעו למנוחה, וקבע, כי לא צריך להיות רדיולוג מומחה, כדי להבחין בהן בבירור, בגידול בשלב 1 ללא גרורות.
עוד קבע ד"ר גיל, כי על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, במצב שבו מתעורר חשד גבוה לגידול, גם אם אין ממצא ברור, יש להפנות את המטופל באופן מידי למרכז המתמחה בגידולי ראש וצוואר, על מנת לבצע בדיקה בהרדמה כללית. לדבריו, הרופאים, שבדקו את המנוחה, לא פעלו כך, וכך חלף זמן קריטי בבדיקות שונות ומיותרות.
ד"ר גיל מתח בחוות דעתו ביקורת חריפה על התנהלות הצוותים הרפואיים שטיפלו במנוחה, וקבע, כי פענוח הבדיקות השגוי והשיהוי באבחון המחלה פגעו באופן ברור בסיכויי ההישרדות שלה. בעניין זה ציין המומחה, כי סיכויי ההישרדות ממחלה זו, כאשר היא מאובחנת בשלב המוקדם שלה, עומדים על 70 אחוז. לעומת זאת, סיכויי ההישרדות בשלב 4 המתקדם, עומדים על שיעור ממוצע של 20 אחוז לכחמש שנים, כאשר בפועל המנוחה נפטרה כשנתיים ממועד האבחון, כך שניתן לומר שסיכוייה לשרוד חמש שנים מעת גילוי המחלה, היו אפסיים.
עורכי הדין פייל ותמם-פרישמן טוענים בתביעה, כי אלמלא רשלנות הצוותים הרפואיים בפענוח בדיקות ההדמיה ובמעקב הרפואי אחר האם הצעירה, מלוא נכותה בחייה, וכן פטירתה המיותרת, בטרם עת, היו נמנעות.
בתביעה מבקשים עורכי הדין פייל ותמם-פרישמן מבית המשפט לחייב את בתי החולים אסותא, ווולפסון (משרד הבריאות), ואת קופת החולים 'מכבי', לפצות את בעלה האלמן ובתה הקטינה של המנוחה, בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
