כן, אילת כבר לא מה שהיתה והגיע הזמן לדבר על זה. במספרים, אחוזי התפוסה בבתי המלון של אילת הם מן הגבוהים בארץ והם נעים בין 60 ל־80 אחוז בכל ימות השנה, ועל תפוסה כמעט מלאה בעונה הבוערת ובתקופת החגים. אבל למרות אחוזי התפוסה, שאת רובם אגב מעלים ועדים וארגונים הבוחרים להוציא את עובדיהם לחופשה דווקא באילת, בשנים האחרונות סר חינה של העיר.
הנופשים שבעבר לא ויתרו על חופשה באילת, מעדיפים כיום לנפוש במקומות אחרים בעולם, והסיבות לכך רבות ומגוונות. מה מונע מאילת להמשיך ולהיות עיר מובילה ואלטרנטיבה ראויה למקומות נופש אחרים באגן הים התיכון? ברוח חג הפסח ועל בסיס עשר המכות שקיבלו המצרים, בחרנו את "עשר המכות" שאם ישכילו להתמודד איתן אילת תהיה שוב גן עדן לנופשים.
נגישות, קווים לדמותה
אילת, העיר הדרומית ביותר בישראל, סובלת כבר שנים רבות מדרכי גישה בעייתיים. כביש הערבה המסוכן אינו מהווה דרך גישה טובה לעיר. שנים רבות עושים מאמצים להכשיר את כביש הדמים לכביש דו נתיבי לכל כיוון, אבל רק בזכות הקמת נמל התעופה בבקעת תמנע נסלל כביש דו־נתיבי, אלא שסלילתו נעצרה בצומת קטורה.
באחרונה אושר תקציב בסך 320 מיליון שקלים המיועד לסלילת מקטע נוסף באורך של כ־20 קילומטרים מצומת קטורה וצפונה עד נחל שיטים, מה שמותיר את 100 הקילומטרים הנוספים עד צומת הערבה ככביש דו־סטרי מסוכן שלא עושה הנחות בזמן תאונה. כביש 40 ממצפה רמון עד לצומת נאות סמדר, והמשכו בכביש 12 מנאות סמדר עד אילת, אינו מהווה תחליף בטוח יותר לכביש 90, ועבור רבים נחשבת הנסיעה לאילת לסיוט לא קטן, שגורם לעיתים למחשבות האם התענוג בכלל שווה את הנסיעה.
מחסור במקומות חנייה
מספרם של כלי הרכב באילת הלך וגדל עם השנים. אל כלי הרכב ומאות המוניות של תושבי אילת, יש להוסיף כמובן את כלי הרכב של הנופשים, שבשנים האחרונות מעדיפים להגיע עם רכבם ולא בטיסות.
ואם לא די בזה, גם היוצאים לסיני בחרו להגיע לאילת, ולהשאיר את רכבם בחנייה מזדמנת ברחבי העיר. כל זה יצר מחסור חמור במקומות חניה והקשה על תושבי אילת להחנות את רכבם בסמוך לבית או למקום העבודה. כדי לצמצם את תופעת חניית הנופשים באילת, התקבלה החלטה בעירייה שיש לצבוע את כל מקומות החנייה החופשיים בכחול לבן, וכן הטילה איסור על חניות לילה על כל שטחי העפר ששימשו כחניות ארעיות. בתמורה להגבלות, הכשירה העירייה מגרשי חניה זמניים על שטח שדה התעופה שהתפנה.
למבקרים שבאים לנפוש באילת יש קושי רב באיתור מקום חנייה קרוב ככל האפשר לבתי המלון, מה גם שרכב חונה מחויב בשלום על חנייה גם בסופי שבוע. בנתניה לדוגמה, עיר תיירות מבוקשת, מעניקה העירייה חנייה חינם למבקרים בעיר החל מיום שישי בבוקר ועד יום ראשון בבוקר, ואולי כדאי לעיריית אילת לאמץ נוהל זה.
שדה תעופה עם מעט טיסות
בשנת 2019 התרחשו שני אירועים דרמטיים בחייה של אילת. בהפרש של מספר חודשים, נסגר שדה התעופה של העיר והועתק לבקעת תמנע, כ־20 קילומטרים מצפון לעיר, ובתל־אביב נסגר שדה דב לטובת מיזמי נדל"ן. שני שדות התעופה היוו את עורק החיים העיקרי של אילת, והעניקו תדירות טיסות גבוהה כאשר מטוסים של שתי חברות התעופה, "ארקיע" ו"ישראייר", המריאו ונחתו כל שעה, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה.
עם המעבר לטיסות בקו נמל רמון־נתב"ג, פחת מספר הנוסעים, ועמו פחת מספר הטיסות הזמינות. ההגעה לאילת דרך האוויר הפכה למסורבלת יותר, הנסיעה מאילת לרמון, ההתייצבות המוקדמת לפני הטיסה, הנחיתה בנתב"ג ודרכי ההגעה לתל־אביב אורכות שעות ארוכות, וכך גם בכיוון הנגדי, כך שזמן ההגעה מאילת לתל־אביב והפוך, זהה כמעט לזמן הנסיעה ברכב.
בכל הנוגע לטיסות בינלאומיות, לפני משבר הקורונה היתה ב"רמון" תקופה של שגשוג, אבל ניכר שמאז כמות הנוסעים בטיסות מחו"ל פחתה בצורה משמעותית, כאשר את מספר הטיסות הבינלאומיות היוצאות מהנמל באחרונה מדי יום אפשר לספור על יד אחת.
נופש לכל כיס?
במסגרת חוק אזור סחר חופשי משנת 1985, נהנית כידוע העיר, מפטור מתשלום מע"מ, מה שהופך אותה למעשה לעיר הקניות של ישראל, אבל על אף הפחתת המע"מ בתשלום על מוצרים הנרכשים בעיר, אילת נתפסת עדיין כעיר יקרה.
המחירים במסעדות, בפאבים, בחנויות, באטרקציות, ובעיקר בבתי המלון, זהים כמעט במלואם, ובמקומות רבים אף יקרים יותר, מהמחיר המשולם במקומות דומים בכל הארץ. יש להדגיש כי לא בכל בתי העסק באילת המחירים גבוהים יותר ורבים מבעלי העסקים מקפידים שלא לגבות את המע"מ על המוצר שהם מוכרים. אפשר להבחין בזה ברשתות הארציות, לא כולן, שמפחיתות את המס,
אבל בשורה התחתונה, אילת יקרה מאוד לכיס הנופשים, ואם לא יקרה משהו דרמטי שיוזיל את המחירים בכל התחומים, הנופשים ימשיכו ויצביעו ברגליים ויעדיפו לבחור באתרי נופש זולים יותר.
השכנות שלא ישנות
אין זה סוד שמחירי הנופש בערי נופש דומות בחו"ל זולים באופן מובהק ממחירי הנופש באילת. נופש של מספר ימים בערי נופש בטורקיה, יוון, גיאורגיה, בולגריה וקפריסין זול יותר גם אם הוא כולל את מחירי הטיסה בתוכו.
מקומות אטרקטיביים יותר המהווים תחרות משמעותית לאילת הם השכנים הקרובים יותר, עקבה בירדן ממזרח, טאבה ושארם א־שייח במצרים בדרום, הממוקמות בדיוק על אותו מפרץ קסום. עבור נופש בעקבה, הכולל מספר ימי שהות זהים לנופש באילת ישלם הנופש כמחצית מהמחיר שישלם באילת.
בטאבה ובשארם א־שייח', המחיר אף זול יותר והוא עומד על כשליש ממחיר הנופש באילת. פתיחת השוק למקומות אטרקטיביים באיחוד האמירויות, הפכו גם הם לתחרות אקטיבית לאילת, והנופש הישראלי שידוע בסקרנותו לאתרים ויעדים חדשים, מעדיף אותם כיום על פני חופשה באילת.
אין מספיק אטרקציות
לא כל הבאים לאילת יעדיפו את התחום הצר של בתי המלון, ורבים מהם מבקשים אטרקציות בנוסף לבריכה בבית המלון או לשיזוף בחופי הים. במספרים, מבחר האטרקציות באילת אמנם רחב, אבל הנופשים מגיעים לתחושת מיצוי מהר מאוד, ואחרי פעם אחת או פעמיים באותה אטרקציה, הם כבר לא שבים אליה.
סגירת אטרקציות כמו ה"איימקס", "עיר המלכים" או "העולם המופלא" גרעה מהמגוון ומה שנותר כעת הן אותן אטרקציות ותיקות כמו המצפה התת־ימי, ריף הדולפינים, ספורט ימי, הכדור בטיילת, טרקטורונים או טיולי מדבר.
על שטח שדה התעופה שהתפנה ממרכז העיר צפויות לקום 17 אטרקציות חדשות שאולי יעניקו את מה שחסר לנופשים באילת. אבל עד שיוקמו, הדרך עדיין ארוכה, והנופשים נשארים שבויים באותן אטרקציות מוכרות שדבר לא השתנה בהן במשך שנים ארוכות.
מחסור בחדרי מלון חדשים
כמעט שני עשורים חלפו מאז הוקם בית המלון האחרון באילת. מצבת החדרים בעיר עמדה בעבר על כ־11,700 חדרים ובאופן פרדוקסאלי, במקום להמשיך לבנות ולהגדיל את ההיצע, ירדה מצבת החדרים והיא עומדת כיום על כ־11 אלף חדרים. זאת אחרי שממצבת החדרים נגרעו בתי המלון "דורטל סול" שנסגר בעקבות סכסוך מתמשך בין בעלי היחידות לבין הבנק וחברות הניהול, ומלון "הנסיכה" שנסגר באופן תמוה ומעורר שאלות.
התוכניות להגדלת היצע החדרים באילת קיימות, אבל התארכות ההליכים הבירוקרטיים מונעת מהם להתקדם. סביב הלגונה המזרחית צפויים להיבנות כ־2,000 חדרי מלון, על שטח שדה התעופה ייבנו עוד כמה מאות חדרים וגם הרשתות הגדולות המחזיקות במרבית חדרי המלון בעיר כמו "פתאל", "ישרוטל" ו"אסטרל", מתכננות להוסיף עוד מאות חדרים. בינתיים, ועד שיוקמו בתי המלון החדשים, יוצר המחסור בחדרים, בעיקר בתקופות החמות והמבוקשות, מחירים גבוהים כי הביקוש לעיתים גדול יותר מן ההיצע.
הטיילת איבדה מקסמה
עשרות רבות של דוכנים מאולתרים שמוקמו בעבר בטיילת הפכו להיות סמלה המסחרי של אילת. מאות אלפי נופשים פקדו אז את הטיילת, עברו בין הדוכנים, ורכשו מוצרים זולים מכל הבא ליד. בשנת 2014, אחרי מאבק ממושך וארוך שנים בין העירייה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין בעלי הדוכנים, הורה בית המשפט לפנות את הדוכנים שהשתלטו על הטיילת באופן לא חוקי ולהחזירה לציבור.
במקומה, הקימה עיריית אילת מתחם דוכנים מצומצם על מגרש 40, שבפתח הכניסה לטיילת, בין מלון "לאונרדו" לבין "בית הגשר". דוכנים אלו שנבחרו בקפידה ולאחר החלטת ועדה שהוקמה במיוחד לשם כך, אינם עונים על הביקוש שהיה בעבר בדוכנים הישנים.
בדוכנים החדשים נקבעו שעות פעילות ומגבלות האוסרות על ממכר מזון. כיום, כעשור לאחר שנחנך המתחם המונה 59 דוכנים בלבד, המקום פעיל חלקית ורבים מהדוכנים סגורים במרבית שעות היממה. אלו שכן פעילים, מוכרים סחורה דומה, ולכן הנופשים שבכל זאת נכנסים למתחם, עושים סיבוב קצר ויוצאים משם, בדרך כלל בידיים ריקות.
לו רק היה ניתן להחזיר ולפזר את הדוכנים לאורך הטיילת, להוסיף לידן אומנים, ציירים ופסלי אדם חיים כמו בכל טיילת בערי תיירות מובילות בעולם, ייתכן שהטיילת, המשמשת כיום רק להולכי רגל, הייתה יכולה להיות אטרקציה בפני עצמה.
ללכת אול אין על קזינו
התחרות הקשה על כיסו של הנופש חוצה גבולות, ומה שעשוי להביא יותר נופשים לעיר, הוא הקזינו. שנים רבות שב ועולה נושא הקזינו באילת המבקשת להידמות לערי תיירות באזור ובאירופה. אבל ההתנגדויות הנמרצות מצד גורמים, בהם גורמים דתיים, מפעילי הימורים חוקיים אחרים, חברי כנסת ושרי ממשלה, עוצרות את המהלך ומונעות הקמת קזינו חוקי בישראל בכלל ובאילת בפרט.
מצדדי התוכנית סבורים כי הפעלה נכונה של קזינו, תביא לפריחה ושגשוג של ערי הקזינו ולחיזוק מעמדם של תושבי הערים בהם הוא פועל. קזינו באילת עשוי לגרום למהמרים לוותר על נסיעותיהם לחו"ל כדי להמר שם, אם יהיה להם קזינו כאן באילת. הדבר הוכח בעבר כאשר פעלו באילת ספינות הקזינו, והוא מוכח כאשר הישראלים בוחרים ללון באילת ולצאת להימורים בטאבה.
המתנגדים לקזינו טוענים כי הקמת קזינו כרוכה בהשחתת ערכים ובתופעות שליליות קשות כמו פשע, זנות, הלוואות בריבית, פירוק משפחות, דמי חסות ואלמנטים שליליים נוספים שאינם רצויים בעיר כה קטנה כמו אילת. לעומת זאת, הוכח בערים אירופאיות גדולות ומתקדמות כי הפעלת קזינו גורמת לשגשוג כלכלי משמעותי.
כך או כך, לדברי גורמים רבים, הקמת קזינו באילת תעודד נופשים לפקוד יותר את העיר, ובנוגע להשלכות השליליות, הם אומרים כי לשם כך יש חוקים ויש מערכת לאכיפת החוק.
כשבוחנים את נושא הקזינו בהיבטים של חיובי מול שלילי, עולים היתרונות על החסרונות, ויש דוגמאות רבות ברחבי העולם. הדוגמה המובהקת ביותר היא העיר לאס וגאס במדבר נבאדה שבארה"ב, שם הקימו בתחילה בתי קזינו שהפכו את העיר למבוקשת מאוד, עד שכיום העיר כבר לא נתפסת כיעד להימורים בלבד, אלא גם כעיר כנסים ותערוכות המקיימות בה מדי יום.
קראו גם:
גם הווילות העסקיות יקרות
התפתחות ענף הדירות להשכרה בשיטת אייר.בי.אן.בי הגיעה כמובן גם לאילת. מלבד הרווחים לבעליהן, נועדו הדירות המושכרות להוות תחרות לבתי המלון ולהוזיל ולו במעט, את מחירי הנופש הגבוהים באילת. הוזלה כזו בהחלט אפשרית לאור ההוצאות המועטות של בעלי הדירות ביחס להוצאות הגדולות של בתי המלון.
בדירות הללו, אין חובה להעסיק מציל או מפעיל בריכה, אין חובה להציב מאבטחים, ואין חובה לפעול על כללי הכשרות או הוראות משרד הבריאות. תחומים אלו כידוע דורשים כוח אדם רב בבתי המלון ותשלומי אגרות שאין בדירות להשכרה, אבל נראה כי הביקוש הרב לדירות מסוג זה יצר מחסור גדול ובעלי הדירות העלו באופן ניכר את מחירי השכירות, שהפכו להיות קרובים יותר למחירים שגובים בתי המלון בעבור חופשה.
