"השיר 'מי יחלצנו' הוא שילוב של קריאה אותנטית ועכשיוית הזועקת להקשבה ונקיטת פעולה ובו זמנית מעניק מסע בזמן המעניק פרספקטיבה רחבה למסע של העם היהודי. ראשית התחברתי לפזמון של השיר, והוא גם החלק הראשון שהלחנתי. המילים תיארו את הטלטלה שעוברת עלינו בימים קשים אלו". כך אומרת הבימאית, המנהלת המוזיקלית והמוזיקאית נועה גלאור מכפר סבא, שבימים אלו יצא הסינגל החדש "מי יחלצנו" שהיא הלחינה והקליטה למילים המרגשות שכתב המשורר והסופר יהורם גלילי. המוזיקאי והמעבד המוזיקלי יאיר סתוי מנגן בשיר ואחראי על העיבוד וההפקה המוזיקלית שלו.
גלאור מודה כי המצב של מעבר משואה לתקומה חצוב בDNA- שלה. במהלך חייה האישיים והמקצועיים היא מתמודדת ומטפלת במצבים אלו. כבת לאם שורדת שואה, כקצינת נפגעים בעבר וכמטפלת באמצעות הקול. במסגרת שירותה הצבאי היא שימשה קצינת ת"ש ונפגעים. "אני זוכרת את החשיבה הפנימית של איך אני, בקושי בת 19, יכולה לסייע למי שעולמם חרב עליהם? הכלים המקצועיים לצד ההבנה שיותר מהכול הם זקוקים לאוזן קשבת ולזמן. במהרה הבנתי שיש קשת של רגשות ותגובות. זכור לי במיוחד מקרה של אמא חד-הורית שבנה שנהרג היה כל עולמה. הוא היה מוזיקאי. חשבתי שהיא תאבד את הרצון לחיות, אך היא הפתיעה ואמרה (ואכן כך עשתה) שתקדיש את חייה להנצחת בנה במפגשים מוזיקליים שיצרה לזכרו. זה מה שהחזיק אותה ונתן לה משמעות. מקרה נוסף היה של אב של חייל שנהרג, שלא הצליח להכיל ולחיות עם הכאב הנורא וחצי שנה לאחר מכן נפטר מהתקף לב".
בימים אלו נועה גלאור מביימת ומנהלת מוזיקלית ארבע הצגות שבהן משתתפות נשים חרדיות המוצגות ברחבי הארץ: "בראש ובראשונה" - הצגה מוזיקלית מרגשת בשילוב מציגי וידיאו מרשימים המגוללת את סיפורה של משפחה ירושלמית שבמהלך ההכנות לראש השנה מתמודדת עם היעלמות אב המשפחה ובה משתתפות בוגרות בית הספר הדתי-חרדי מבית 'משמחי לב' כולל שחקנית בעלת צרכים מיוחדים (פרמיירה ב-25.1.24 במרכז תרבות ע"ש עופרה חזה בפתח תקוה), "סוליקה" - הפקה ענקית מרובת משתתפות עם שחקניות רקדניות מופע סוחף, מרגש ומעורר השראה עוצמה אדירה של אחת מול כולם, סיפור המהדהד מאות בשנים ונוגע בכל נפש יהודית, "השתקפויות" - מופע יחיד אומנותי בשילוב מדיה, מחול ומוזיקה החושף את חיי הנפש המרתקים של השחקנית והמסע הרגשי של מטופליה, יצירת אומנות פסיכולוגית פרי ניסיון של 20 שנות עבודה קלינית ושיטת המראות של הבעל שם טוב (המופע הקרוב ב-22.1.24 בתיאטרון הדפנ בפתח תקוה), ו"קו ההתחלה" - מופע מרגש, נוגע , אותנטי ומעודד, הכולל קטעי שירה ומשחק בליווי שירים מקוריים ומוכרים, שמתחיל כמפגש בין נשים 'ממותגות': חרדית, דתיה, חילונית והופך לחיבור אומנותי על הבמה (מופע הבכורה ב-15.1.24 בתיאטרון הדפנ בפתח תקוה).
במקביל, מנהלת גלאור מוזיקלית הצגות נוספות ובהן: "דברי אשה" (בימוי: חני דוק) שבה היא משחקת עם דסי פפרמן שמטרתה העיקרית היא לעורר מחשבה, רגש ושיח, לחולל שינוי בחיבורים בין המגדרים והמגזרים השונים ובעיקר לעודד אנשים להפסיק לשתוק, "פסיפס סיפורי נשים" (בימוי: חני דוק) ו"בובה על חוט" - הצגה בכיכובה של שרונה בן אור (בימוי: חני דוק) שתוצג ב-8.1.24 בתיאטרון הדפנ בפתח תקוה.
לגלאור יש רזומה מרשים בתחום המשחק, הבימוי והמוזיקה וכולל, בין היתר: לימודי תיאטרון ומוזיקה במכללת מרמק במדינת מיזורי בארצות הברית, כולל התמחות במחזות זמר ושיקום קול, לימודי בימוי והוראה בבית הספר לאומנויות הבמה של סמינר הקיבוצים, לימודי קומפוזיציה, ביצוע ווקאלי וכתיבת מוזיקה לתיאטרון ברימון ועוד.
השיר מי יחלצנו
(צילום: יח"צ)
היא ממקימי בית הספר לאומנויות הבמה "עופר הלוי" ביישוב אלעד עבור המגזר הדתי-חרדי, שהיא שימשה מנהלת שלו וכאמור בימאית ומנהלת מוזיקלית של תיאטרון נשי ופורץ דרך, במטרה ליצור חיבורים: גשר בין ספקטרום רחב של אמונה, אורחות חיים, ניסיון חיים, מעמד ואמונות פנימיות. "אני מאמינה בכל ליבי שלאומנויות הבמה ישנה היכולת ליצור תקשורת מקרבת ומאחדת, וכמובן שזאת היכולת ליצור ריפוי והעצמה במלוא מובן המילה. ראיתי ניסים גלויים מול עיניי בשינוי שנשים עברו בלימודיהן בבית הספר למשחק עד עצם היום הזה", היא אומרת.
במסגרת שהותה בארצות הברית העשירה את לימודיה בתחום שיקום קול ומחזות זמר. לאחר חמש שנים חזרו לארץ היא ומשפחתה. מאז היא משלבת עיסוקים בתחומי המוזיקה והתיאטרון, אומנות לצד טיפול. מאז חזרתה לארץ היא עוסקת בקשר שבין ביטוי הקול הפנימי באמצעות הקול החיצוני. היא ליוותה נשים רבות, רובן דתיות או חרדיות, שיש להן רצון עז לעלות על הבמה ולבטא עצמן וכך ליצור שינוי בעולמן. בקליניקה שלה "הקול בקלות" היא מסייעת לפתח ולשקם קול ועוסקת באימון להעצמה באמצעות אומנויות הבמה בשילוב כלים מתחומים כמו: NLP, פסיכודרמה ותרפיה במוזיקה.
קראו גם:
מִי יְחַלְּצֵנוּ / יהורם גלילי
כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם -
אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו,
כְּשֶׁעֲמָלֵקִיּם פָּשְׁטוּ עָלֵינוּ,
מוֹתִירִים דָּם, אֵשׁ וְתִימָרוֹת עָשָׁן.
פזמון:
בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָהּ,
בֵּין שִׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה,
מִי יְחַלְּצֵנוּ מִידֵי שׁוֹבֵנוּ
וְיַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרֵנוּ?
הַצֵּל תַּצִּילֵנוּ כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ
עִם צְבָאוֹ בָּעִיר צִקְלָג
וּכְאַבְרָהָם שֶׁפָּדָה אֶת אָחִיו לוֹט
מֵהַשֶּׁבִי שֶׁל אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים.
פזמון:
בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָהּ..
וְיֵדְעוּ מַנְהִיגֵינוּ כִּי כָּל
רֶגַע שֶׁמִּתְאַחֵר לְפִדְיוֹנֵנוּ
פּוֹרֵם אֶת רִקְמַת הָאֵמוּן
שֶׁבֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לִמְדִינָתֵנוּ.
פזמון:
בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָהּ..
הסופר והמשורר יהורם גלילי, כתב את מילות השיר "מי יחלצנו" ברגעים גדולים של השראה על סמך המקורות היהודיים. גלילי:"בשעות הצוהריים באחד מימי שישי, כשסוגיית החטופים והחטופות בעזה לא הפסיקה להדהד בראשי הרגשתי צורך לעזוב את כל עיסוקיי, לנבור בגוגל, לקרוא עשרות עמודים של טקסטים ולעשות תחקיר של כמה שעות לגבי סוגיית השבויים בהלכה היהודית, בסיפורי התנ"ך ובהיסטוריה של מדינת ישראל. ליקטתי מילים מתפילות, מסיפורי התנ"ך וגם מפרסומים בכלי התקשורת, וכך נוצר על דף הנייר שמולי שיר חדש, שעבר כמה שיפורים עד שהגעתי לתוצאה הסופית. כבר בהתחלה שמעתי באוזניי מעין לחן כשהקראתי את מילותיו של הבית הראשון, שהפך לפזמון של השיר. בזכות נועה גלאור, שהצליחה להפיח רוח במילים שכתבתי בלחן ובקולה הענוג, ובזכות יאיר סתוי, המוזיקאי והמעבד המוכשר כל כך, הפך השיר שנכתב במוחי לשיר עם משמעות לאומית למען שחרור החטופים והחטופות בעזה".
בסוף שנת 2021 זכה גלילי במענק כספי מהקרן לעידוד יצירה של אקו"ם עבור "פוטו מלחמה" (חדרים - בית הוצאה לאור, עריכה ספרותית וניקוד: דרורית חן, איורים: גבי קזן). בימים אלו הוא עובד על מהדורה שלישית ומעודכנת של "פוטו מלחמה", כולל עיצוב מחודש לספר ולכריכות הקדמית והאחורית שלו וגם הוסיף שירים חדשים שכתב בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והפגנות המחאה נגד ההפיכה השלטונית של נתניהו וממשלתו. במקביל הוא מתכונן להוציא אלבום מוזיקלי בשם "פוטו מלחמה", שבו יופיעו שישה שירים שהוא כתב והולחנו, בוצעו והוקלטו על ידי מוזיקאים ומוזיקאיות, וגם עובד על ספר שירים שני בשם "גלי חלומותי".
גלילי כותב שירים וסיפורים קצרים מאז כיתה א'. הוא מחבר הספרים "ראשונים תמיד - מורשת חיל ההנדסה הקרבית" (בהוצאת אפי מלצר בע"ם) ו"פרק אחד של הגשמה ב'הגנה' ובצה"ל" - ביוגרפיה של יונה מנדלמן שנלחם מטעם ה'הגנה' ובמלחמת העצמאות (בהוצאת אפי מלצר בע"ם). בשנת 2017 זכה שירו "פוטו מלחמה" במקום הראשון בתחרות שירה של "ביטאון שירה" שנערכה בבאר שבע. בשנת 2007 זכה סיפור קצר שלו, "רומן עם מחבל", בפרס לעידוד היצירה בתחרות "ניצני פרוזה" במודיעין. במשך השנים ערך גלילי ספרים רבים ובתקופת סגרי הקורונה הקים גלילי הוצאת ספרים חדשה בשם: גלילי הוצאה לאור, שעד כה יצאו לאור במסגרתה ספרי ילדים, ספרי עיון וספרי פרוזה.
פרידה סטביסקי, מפיקה ושחקנית בהצגות שנועה גלאור מביימת ומנהלת מוזיקלית ובהן משתתפות שחקניות חרדיות, מוסיפה על המשמעויות החשובות של השיר "מי יחלצנו" לפי ההלכה היהודית. סטביסקי: "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים, ואין מצווה גדולה יותר כפדיון שבויים מכיוון שהשבויים הם רעבים, צמאים ונמצאים בסכנת נפשות. מצוות פדיון שבויים לא נותרה בגדר ערך מופשט, ובעבר חכמי המשפט כללו בה כללים, תיקנו בה תקנות וסייגו סייגים".
