עבור ז'קלין ואבי שוויגר מפתח תקוה, טיול הגמלאים שיצא לדרך ביום ראשון השבוע אמור היה לפתוח פרק חדש בשנה הכי מסוייטת בחייהם.
4 צפייה בגלריה
אבי וז'קלין שוויגר
אבי וז'קלין שוויגר
אבי וז'קלין שוויגר
(צילום: פרטי)

ב-7 באוקטובר חוו בני הזוג טראומה קשה: לאורך יממה תמימה הם הסתגרו עם בנותיהן בממ"ד בשעה שמחבלים פשטו על העוטף. "בשמחת תורה ביקרנו אצל בנותינו בקיבוץ עלומים", מספר שוויגר. "שעות ארוכות הסתגרנו במרחב המוגן בשעה שמחבלים כיתרו את הבתים וירו לכל עבר. שמענו את היריות והצעקות. בנס לא נפגענו. יצאנו בחיים".
מאז אותו יום, בני הזוג התקשו לחזור לשגרה. "זאת הייתה חוויה איומה", אומרת ז'קלין. "נכנסתי לחרדה ובמשך שנה שלמה הסתגרתי ולא יצאתי מהבית. לא הצלחתי לחזור לעצמי".

"עוד הספקתי לצרוח 'פיגוע'"


ז'קלין, פנסיונרית של בנק מזרחי, עבדה בסניף כיכר המדינה במשך 38 שנה. על טיולי הגמלאים היא ויתרה לאורך השנה האחרונה, אבל הפעם החליטו בני הזוג להצטרף בכל זאת. "חשבנו שטיול הגמלאים הזה יהיה תיקון בשבילנו, שהוא יעשה לנו טוב", הם אומרים. "זה היה תאריך סמלי של יום השנה, והחלטנו להצטרף לסיור מאורגן ולטקס ממלכתי במוזיאון המודיעין. בבוקר הגענו לנקודת המפגש בקניון סירקין, שם פגשנו בגמלאים נוספים תושבי פתח תקוה. בדרך עצרנו בתחנת הרכבת בתל אביב, שם אספנו גמלאים נוספים מרחבי הארץ. לא הספקנו אפילו להגיד שלום ולהתעדכן, והאסון הנורא קרה".
ראיתם בדיוק את ההתרחשות?
ז'קלין: "אני ראיתי הכל. עוד הספקתי להזהיר את כולם שמשאית מתקרבת לעברנו ולצרוח 'פיגוע! פיגוע!'. מעוצמת המכה אבי עף חזק לכיוון עץ האקליפטוס. היה הדף מטורף והאוטובוס נמעך מעוצמת המכה. ראינו שיש נפגעים והכאוס היה גדול. הרבה דם, צעקות ופחד. אף אחד לא ידע מה בדיוק קרה. מהר מאוד הגיעו חיילים וחובשים מהבסיס וגם צוותי הצלה, שוטרים, מד''א ומכבי אש. כולם באו לעזור".

4 צפייה בגלריה
זירת הפיגוע בגלילות
זירת הפיגוע בגלילות
זירת הפיגוע בגלילות
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

בני הזוג פונו לבית חולים תל השומר, ז'קלין עם התקף חרדה ואבי עם מכות יבשות ופציעה ביד. "הרגשנו חסרי אונים נוכח צרחות הכאב והעזרה של האנשים", אומר אבי, "במיוחד אלו שנתקעו מתחת לאוטובוס. היה קשה לראות את זה".
''אני לא יכולה להפסיק לחשוב על המשאית שדוהרת לעברנו, ואת כולם עפים. אנשים נלכדו מתחת למשאית, צעקו מכאב וביקשו עזרה, זה היה נורא. שמעתי את טענת משפחת הנהג הפוגע, שמדובר בתאונה, אבל אני לא מאמינה. במו עיניי ראיתי שהוא פשוט דהר לעברנו", אומרת ז'קלין, ואבי מוסיף: "קשה להשתחרר מהתמונה הזו, שמישהו נוסע לעברך במהירות ופוגע בכל כך הרבה אזרחים. קשה לי להאמין שזו הייתה תאונה".
ז'קלין, שנה הסתגרת בבית וכשיצאת נקלעת לפיגוע. איך מתמודדים עם זה?
ז'קלין: "אני בחרדות, קשה לי מאוד עם מה שקרה".
אבי: "אנחנו נהיה בסדר. נחזור לשגרה ונמשיך לטייל בארץ ישראל היפה למרות מה שקרה. עם ישראל חי ואסור לנו לוותר. נמשיך לחיות. לא ניתן לפחד לנצח אותנו".

4 צפייה בגלריה
דבורה ושוקי גרין
דבורה ושוקי גרין
דבורה ושוקי גרין
(צילום: דוברות בית החולים בילינסון)

הגיעו להתאוורר, חזרו פצועים


הפיגוע בצומת גלילות גדע את יום הכיף של גמלאי בנק מזרחי, שנקבע ליום הזיכרון הממלכתי לאירועי ה-7 באוקטובר. נהג המשאית שפגע באוטובוס המטיילים, ראמי נאטור מקלנסווה, נוטרל בירי וחוסל על ידי אזרחים.
זו לא הפעם הראשונה שגמלאי הבנק מטיילים ביחד. מזה שנים הם נהנים ממפגשים, סיורים, טיולים מאורגנים, חופשות בבתי מלון והרצאות. אלא שהפעם המפגש הסתיים בטרגדיה: בצלאל כרמי (72) מראשון לציון נפגע אנושות ונפטר מפצעיו בבית החולים איכילוב. 35 בני אדם נפצעו, 6 מהם במצב קשה, 5 במצב בינוני, 20 במצב קל ו-4 נפגעי חרדה.
עבור שוקי ודבורה גרין מפתח תקוה, פנסיונרים בני 68, היה זה הטיול הראשון עם הקבוצה. הם לא העלו בדעתם שיסיימו אותו פצועים בבית החולים בילינסון. שוקי נפגע בעיקר מההדף, ידו קובעה והוא סובל ממכות יבשות בכל חלקי גופו. ''אני מכיר חלק מהאנשים בקבוצה, הם גמלאים כמוני, שעבדו בבנק מזרחי במשך שנים רבות'', הוא מספר. "אשתי ואני חיכינו שבועות לטיול, התכנון היה לעשות סיור במוזיאון, דווקא ביום הסמלי הזה. מי העלה בדעתו שאנשים יגיעו להתאוורר ויחזרו הביתה פצועים".

4 צפייה בגלריה
יחיאל וחווה בן משה
יחיאל וחווה בן משה
יחיאל וחווה בן משה
(צילום: פרטי)

קראו גם:

גם יחיאל בן משה (81) מפתח תקוה, שירד מן האוטובוס ברגע הקריטי, מרגיש שניצל בנס מהאסון. "למזלי הפעם אשתי החליטה שהיא מוותרת על הטיול", הוא מספר. "זה היה בסדר מבחינתי, כי אנחנו קבוצה שמכירה הרבה שנים, מהעבודה המשותפת ומהטיולים".
בן משה זוכר ומתאר את האירוע לפרטי פרטים. "הנהג עצר את האוטובוס, התחלנו לרדת ובאותו רגע ראיתי את המשאית מתקרבת, ממש דוהרת לעברנו, כאילו מישהו לחץ בעוצמה על דוושת הגז", הוא אומר. "היה לי ברור שהוא נוסע לעברנו במטרה לדרוס אותנו. צרחתי לאנשים אבל זה היה מאוחר מדי, הוא פגע בעוצמה במי שהיו בתוך ומחוץ לאוטובוס. בגלל שירדתי ראשון, צעדתי כמה צעדים והתרחקתי מהאוטובוס, הצלחתי לברוח, אבל לצערי אנשים שהיו לידי נפלו ונפצעו, חלקם נלכדו. הכל היה מלא דם וצרחות של פצועים. פתאום שמענו יריות ולרגע לא היה ברור מה קורה, אבל אז הבנו שמדובר בפיגוע והמחבל נוטרל".
תמשיך לצאת לטיולים?
"ברור. לפני האסון קבענו לצאת לטיול הגמלאים באילת. הוא יתקיים בינואר ולא נבטל אותו".