יש כל מיני סיפורי אהבה – מעטים מהם, עולים על הבמה במתכונת משפחתית של שבע נפשות. תחילתו של הסיפור, באהבה ממבט ראשון. "אני הייתי בת 29, וצביקה היה בן 36", מספרת רותי גרינגליק, בת 55 מרעננה, עובדת סוציאלית ומטפלת זוגית: "במגזר שלנו זה לא מאוד מקובל להיות רווק בכזה גיל. הכרנו בשידוך, נסעתי אליו לתל אביב מהבית שלי בירושלים. איך שהוא פתח את דלת הדירה שלו, היינו בשוק. הסתכלנו אחד על השני ולא דיברנו. כעבור שלושה ימים הוא אמר לי בטלפון לפתוח יומן ושקובעים תאריך לחתונה".
תוך 9 שנים, הביאו הזוג חמישה ילדים לאוויר העולם. ואז, כשלילד הצעיר טרם מלא שנה, התגלה אצל רותי גוש סרטני בשד. 16 שנים עברו מאז – אבל ההתמודדות, הובילה את רותי לשנות את אורח חייה.
"זה היה כאפה מטורפת. פחדתי בצורה לא נורמלית. לא ידענו איך לספר לילדים, הגדולה הייתה רק בת 9. אמרו לנו לספר להם את האמת ולא מחביאים ולא מסתתרים. הבנו שאיך שאתה מוכר לילדים את הדבר, ככה הם קונים אותו". הצטרפותה לחוג ההורים של "מרכז שפר", המבקש להדריך הורים בנושאי הורות, זוגיות ומודעות אישית – סייעה לה רבות, והובילה אותה לעבור קורס מנחות על מנת לסייע לאחרים. לאחר שנצחה את המחלה, גילתה רותי את עולם התאטרון. גיסתה אמרה לה שהיא חייבת לספר את הסיפור, כחלק מתהליך החזרה לחיים: "לא הבנתי מה לי ולתאטרון בכלל", היא מספרת. רותי עלתה במופע יחיד.
לפני 7 שנים, החליטה לעלות מופע משפחתי "אין לי מושג – תשאל את אמא". צביקה, העובד לפרנסתו כעורך דין, התגייס באחת: "אנחנו משפחה מאוד מוזיקלית. החלטנו לעלות את כל המריבות בין אחים, המתחים בין בני הזוג, הריבים המשפחתיים, למופע שכתבנו ביחד".
יחד מופיעים רותי ובעלה, ובין לבין – עולים גם חמשת הילדים בנגינה ובזמר. "זה מובן להם מאליו. אף אחד לא שואל שאלות. אנחנו תמיד שרים בבית, זה היה חלק מהחיים". כשפרצה הקורונה, עמדה המשפחה לפני תהליך פריצה רחב – ואז, פסקו ההופעות באחת. לצד הלייבים המשפחתיים שעשו להנאת תושבי השכונה במזרח רעננה, הם נפגשו במתכונת משפחתית, על מנת לעלות במופעים מקוונים.
"אנחנו מרגישים שזאת השליחות שלנו בעולם, להעביר את המסר הזה. היום הילדים מפוזרים בכל הארץ, אבל אנחנו נפגשים ביחד לחזרות ולמופעים". מלבד לגיבוש המשפחתי – מדובר בכלי חינוכי: "הם יודעים שזה עסק משפחתי, חלק מההכנסות של הבית". גם בעלה של הבת הבכורה, הצטרף ללהקה על תקן גיטריסט. "אני מאמינה שאפשר להנות מגידול הילדים, וזה ההוכחה לזה. אנחנו רוצים להעביר מסר להורים שיסמכו על הילדים שלהם, שהם מספיק חזקים לעמוד בחדר הכושר של החיים".
אתם לא חוששים לחשוף את הזוגיות שלכם על הבמה?
"כן, אבל אתה מבין שדרך החשיפה אתה יכול מאוד לעזור לאנשים, וזה שווה המון. אנחנו מביאים סיפורים מהחיים על התמודדויות משפחתיות שחווינו ביחד כזוג, אבל אתה בוחר מה לחשוף ומה לא. היכולת לצחוק על הדברים היא חלק מהיופי, והומור הוא חלק בלתי נפרד מאהבה וזוגיות. אנחנו צוחקים על הכל".
בזמני קורונה, מעידה רותי ממקום מושבה כמטפלת על קרע ההולך ומעמיק בתוך הבית: "זוגות לא רגילים להיות אחד עם השני כל כך הרבה. הנושא הכלכלי מאוד מעיב ומלחיץ. הבן אדם מאוד פגיע, זה שם אותו בפחד ובחרדה וזה מאוד מלחיץ את האנשים. היום אתה פוגש בקשיים יום יום בבית, כי אתה לא בעבודה. אתה צריך לחשוב על הצד השני ולא רק עליך, וזה מאוד קשה".
