אלפי תושבים מעוטף עזה ומהצפון נאלצו בחודשים האחרונים לפנות את בתיהם, כאשר חלק ניכר מישובים אלו מוגדרים עד היום כשטח צבאי סגור. אבל מה קרה לכל הבתים הנטושים בזמן הזה?
חלק מן המפונים שחזרו ולו לרגע לביתם כדי להצטייד בציוד, בגדים חדשים או תרופות, דיווחו כי כמה מן הבתים נותרו פרוצים, הושחתו, ומחלקם נבזזו מעט החפצים יקרי הערך שנותרו בהם. לטענת התושבים שנפגעו, כשהם פנו למשטרה וביקשו להגיש תלונה על גניבה, נאמר להם שאין אפשרות לטפל בפנייתם היות שמדובר באזור שהוכרז כשטח צבאי סגור - ושעליהם לפנות לצבא, שלדבריהם לא טיפל בתלונותיהם.
מה קרה למנעולים של הצבא?
ח', תושב ניר יצחק, מספר כי ביתו נפרץ בזמן שהוא שוהה במלון באילת, והוא חושש לחפציו: "מיד לאחר השבעה באוקטובר, השארנו את הבתים כמו שהם, כאשר חלק מהאנשים חזרו כבר מספר פעמים לקחת ציוד. הצבא שׂם מנעולי תלייה על דלתות שמחבלים פרצו, אבל המנעולים האלה נפרצו וחברי הקיבוץ מספרים על מחשבים, ציוד חשמלי ומזרונים שנלקחו".
לדבריו, לא מדובר רק באובדן רכוש - אלא בתחושה של מרחב שחולל ונותר פרוץ לכל אדם, ובאובדן מוחלט של פרטיות: "הייתה למשל צלמת שנכנסה לבתים שלנו וצילמה דברים. אמנם צה"ל ליווה אותה, אבל זה מקומם", הוא מסכם.
תושב קיבוץ חולית, אשר הגיש תלונה למשטרה, סיפר: "גנבו אלפי שקלים במזומן. לקחו תליונים שמצופים זהב ואפילו מטבעות מצופים זהב... חיטטו בכל מגירה בבית, פתחו את הארון וחיפשו בתוכו דברים. יש לי סכין ישנה של חבלנים - גנבו אותה. גנבו דברים שיש להם ערך אישי. זה קרה בשישה בתים בחולית".
בשיחה עם mynet מספרת יפעת ליפנר ון חרבנברוק, דוברת המועצה האזורית אשכול, כי "בשבועות הראשונים אכן היו מקרים של ביזה, שקשורים גם לחיילים, נושא זה הועבר לידיעת ולטיפול הצבא, ועד כמה שאני מבינה - נפתחו חקירות מצ"ח. נכון להיום, הישובים אינם ריקים - יש חיילים ויש גם כיתת כוננות שעוברת בין הבתים הנטושים. לא כל אחד יכול להיכנס, ואנחנו עושים בידוק בשערים.
"מאז אותם פרשת הגניבות, לא נרשמו יותר, כי הידקנו מאוד את האבטחה והבקרה. אבל חשוב לציין, שזה לא רק מגניבות, אלא גם מאנשים שרוצים לראות את שטח האסון או באים לעשות סיורים, מה שנקרא תיירות מלחמה. זה ממש מרגיש חדירה לבית ולפרטיות, אז היום כבר מערך הבקרה יותר הדוק".
מי דואג לתושבי הצפון?
גם בגזרת הצפון לא בטוח, יותר מ-500 בתים ומבנים נפגעו מירי חיזבאללה מאז פרצה המלחמה. מרבית הבתים נפגעו באורח קל יחסית, עקב פגיעות הדף ורסיסים, כשחלקם נחרבו באופן חסר תקנה. בקריית שמונה, בגזרה המזרחית של גבול לבנון, נפגעו מפרוץ המלחמה 43 מבנים ודירות.
קראו גם:
"העיר מופגזת יום-יום, ואם לא העיר אז היישובים מסביבנו", אומר ראש העיר אביחי שטרן בשיחה ל-mynet. לדבריו, "מתוך 24,000 תושבים, נשארו אולי רק 3,000 איש. 85% מהתושבים עזבו את הישוב. בהחלט היו לנו פריצות ובזיזות בימים הראשונים, וגם תפסנו כמה מאותם אנשים. המשטרה עובדת רק עם שתי ניידות בעיר, ולא יכולה באמת להתעסק בזה.
"בגלל זה אנחנו מעסיקים חברת אבטחה פרטית, שעובדת כל יום משעה 18:00 ועד 06:00 בבוקר. זה עולה לי הון תועפות, ופניתי לכל משרד אפשרי, ולצערי אף גוף ממשלתי לא מחזיר לעירייה את הסכום. אם המדינה פינתה את התושבים, היא גם צריכה לדאוג שלא יפרצו לבתים שלהם".
אצל דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, קצת יותר קל: "מתוך 2,300 תושבים, רק 40 איש נשארו – והם למעשה כיתת הכוננות. מטולה עצמה סגורה בשערים, ואנו לא מאפשרים לאף אחד להיכנס. מי שמגיע לשער – אנו בודקים מי הוא – כלומר אם הוא תושב, מוודאים כתובת, ולפעמים מלווים אותו עד הבית. עד עכשיו, היה לנו מקרה אחד בלבד של תושב שחשד שהפכו לו את הבית, אבל מסתבר שטיל פגע בבית הצמוד אליו, וזה הפך לו את כל הסלון. אנחנו מאוד מקפידים על גניבת ובזיזה, ומקווים שלא יהיו מקרים כאלו אצלנו".
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה ערוכה לקבלת תלונות של כלל התושבים בכל תחנה ברחבי הארץ או באמצעות תלונה מקוונת. כרגע מתנהלת לחימה, ועוטף עזה וישובים מן הצפון הוכרזו כשטח צבאי סגור. לצד זאת, המשטרה תטפל בכל תלונה שתוגש ותפעיל את כלל האמצעים והיכולות כדי להגיע לחקר האמת".
