ביום שאחרי הקרב, הפרשנים באולפנים מנסים לנחש מה יהיה פה ביום שאחרי, אבל יש מילים שכתבה לפני 32 שנה אסתר שמיר ומנסחות במדויק את מה שבאמת מצפה לנו, זה מה שלכד את ליבו של המנחה, השחקן והזמר גיא זו־ארץ שהוציא גירסה מרגשת לשיר ״ביום שאחרי״ ומקדיש אותו לזכרו של עילי שנרצח ב־7.10: "ואתה עוד לא אתה ואני עוד לא אני- הדרך שינתה את פרחי חלומי".
זו-ארץ: "רואים את זה בעיניים של אנשים ברחוב, אני רואה את זה בעיניים של הילדים שלי, אני רואה את זה במראה - הולכים בינינו אנשים שהם כבר לא הם", מסביר השבוע גיא זו־ארץ על השיר שחידש. "אנשים שאיבדו את האהובים שלהם, והגעגוע רק הולך ושורף יותר, אנשים שמחכים לשובם של היקרים שלהם מהשבי, הורים שלא ישנים מדאגה לבנות והבנים שלהם בחזית. ופרחי החלומות שלנו צנועים יותר, שהחטופים ישובו כבר לביתם, לקום לבוקר בלי בשורות איוב ושהאחיין שלי עילי ברעם ז״ל יחזור אלינו מהמסיבה בנובה, לרגע אחד, לעוד חיבוק אחד.
"השיר הוקלט לזכרו של השמש של המשפחה שלנו. ולרגל יום הולדתה ה70 של גלי עטרי, מענקיות הזמר הישראלי, שאחראית לשירים הגדולים והמנחמים ביותר".
עילי ברעם נרצח במתקפת החמאס ב-7/10 בפסטיבל המוזיקה בסמוך לרעים. "כמה פחדתי מהרגע הזה שתגיע בשורת האיוב הזאת", סיפר זו-ארץ כשנודע לו על הירצחו של אחיינו האהוב, "ופתאום התמונה שלך הופיעה בחדשות של 21:00 עם הכותרת 'יהי זכרו ברוך' וזה קרה עוד לפני בכלל שהודיעו למשפחה. שוק. ואתה שם בתמונה עם החיוך הנערי שובה הלב שלך עם המבט של 'יאללה באתי לעשות פה בלגן'. כואב. כואב, כמה כואב. כמו איבר שנכרת מהגוף.
קראו גם:
"עילי שלי, כמה אני אוהב אותך, ילד יפה, ילד מוכשר, מאיר, שמח, רגיש, רק בן 27. אלוהים. קסם מהלך מלא הומור ואהבה. גבר שבגברים הפכת להיות. אי אפשר שלא לאהוב אותך. זכית לתואר 'הכי שמח במשפחה שלנו'. כמה חום הענקת לילדים שלנו. כמה חיבוקים, צחוקים ושובבות לימדת אותם והם העריצו את הדוד הזה שלהם.
"הם שאלו אותי 'איך נמשיך להיות משפחה בלי עילי?'. עילי, ערימות של חכמה, של חסד, של חן וטוב לב היה לך לתת לעולם, והעולם הפסיד אותך. אנחנו הפסדנו אותך. עילי שלי, המוח עוד לא מעכל שאתה כבר לא פה. אני אוהב אותך לנצח".