סימונה דרור הונדרט מהרצליה היא מהסקיפריות הראשונות בארץ. היא האישה היחידה, מבין עשרות גברים, שמחזיקה ביאכטה להשכרה במרינה בהרצליה, והיא גם פעילה חברתית בתחום העצמה נשית.
אבל הפרט שהכי קשה להאמין עליה זה שהיא בת 62, וכנראה הסבתא הכי לא שגרתית שתפגשו.
כשסימונה דרור הונדרט לוקחת אותי אל היאכטה שלה במרינה בהרצליה, היא מבקשת תחילה לחלוץ נעליים. "ככה מרגישים את הגלים", היא אומרת בחיוך ענק. "יש לי חיבור מיוחד עם הים, מאז שנולדתי. זה המקום שאני הכי אוהבת בעולם".
הונדרט, אמא לשניים וסבתא לשתי נכדות, נולדה בקזבלנקה, מרוקו, על האוקיאנוס האטלנטי. לדבריה, עם הולדתה נוצר החיבור המיוחד שלה עם הים, שהיה מאז ומעולם מגרש המשחקים שלה.
בגיל שבע עלתה לארץ. לימים נרשמה ללימודי חינוך גופני בווינגייט, והתמחתה בימאות. לאחר שסיימה את לימודיה נעשתה מורה, והקימה מגמה ימית ראשונה בארץ, בבית ספר בראשון לציון.
"חינכתי שם דורות רבים של ימאים וגולשים, אבל מה שהיה חשוב לי יותר מכל זה לקדם את התחום בקרב הנשים", היא מספרת.
"רציתי שיידעו ושזה יהיה ברור: הים הוא לא תחום גברי, אף שמשום מה זה נראה כך. בתקופה ההיא, לפני 30 שנה, נהוג היה לחשוב שכדי להסתדר בים צריך כוח פיזי, ולכן זהו תחום של גברים.
"אבל לא, כל אחד יכול להגיע לים, כל אחד יכול לגלוש, הסוד הוא התמדה. בים לא צריך כוח, צריך מוח.
"במסגרת לימודיי בווינגייט עשיתי רישיון להשטת יאכטה, כלומר להיות סקיפרית. זה היה בשנת 1982, עברתי את הקורס וקיבלתי את התעודה. נאמר לי אז, שהייתי האישה הראשונה בארץ עד אותו היום שקיבלה תעודה כזאת".
איך הרגשת?
"התרגשתי. אני זוכרת שהיו אתי נשים נוספות בלימודים, אבל אף אחת לא המשיכה ללימודי רישיון הסקיפר, וגם יתר הנשים שהיו אתי בקורס לא הצליחו לעבור את המבחנים.
"היום הדברים השתנו, יש ימאיות וחובלות, וברור לכל שהים הוא לא עסק לגברים בלבד. ובכל זאת, אני האישה היחידה במרינה הרצליה, מבין עשרות בעלי העסקים שם, שמחזיקה בעסק להשכרת יאכטות".
קשה להיות אישה יחידה בין גברים?
"אילולא היו אומרים לי, יכול להיות שלא הייתי שמה לב, אני מודה. אני לא מרגישה פה חריגה. כשהגעתי למרינה הרצליה והפעלתי את העסק הזה היינו בסך הכל שני אנשים, אני ועוד בחור אחד.
"מאז יש פה יותר מ-30 בעלי יאכטות, שמפעילים עסק דומה. וכן, כולם גברים. אבל לא בכדי אני פה כבר יותר מ-15 שנה. זה הייחוד של העסק שלי לעומת העסקים האחרים.
"למעוז הגברים הזה הבאתי עדנה וטא'צ נשי, שקצת חסרים פה. היאכטה מעוצבת בקפידה, ואפשר להרגיש באווירה, שהבעלים של היאכטה הזאת היא אישה, ואילו הבעלים של היאכטות מימין או משמאל הם גברים.
3 צפייה בגלריה
דרור-הונדרט. "אפשר להרגיש באווירה, שהבעלים של היאכטה הזאת היא אישה" | צילום: אסף פרידמן
"אני משתדלת שמי שייכנס ליאכטה ירגיש שהיא מנוהלת על ידי אישה, מקפידה על כל פרט קטן, משקיעה את כל נשמתי, ותמיד מביאה לכאן משהו אחר ושונה. התחרות הולכת וגדלה, וצריך להוריד מחירים, אבל אני יודעת שאני נותנת שירות ואיכות בלי פשרות".
בית שני
העסק 'סימונה (seamona) השכרת יאכטות' הוקם לפני 15 שנה. "זה התחיל ממצב פחות שמח, מגירושים. בעלי אני התגרשנו והתחלקנו בבית. מהחצי שלי קניתי את היאכטה. ליאכטה קוראים 'גלמור' על שם הילדים שלי, גל ומור.
"המחשבה הייתה, שהקמת עסק יכולה להביא לי בית, אבל בית לא יכול להביא לי עסק. מובן שהכסף לא הספיק, וגם לקחתי הלוואות. מצאתי את עצמי משלמת משכנתא וגם הלוואות, אז בשנה הראשונה פשוט עברתי לגור בסירה.
"יש לי פה הכל: מקלחת, שירותים, מטבח. שנה שלמה גרתי על הים, ובינתיים העסק התחיל לרוץ. אחרי שנה כבר התחלתי להתאושש.
"לפני שנתיים פרשתי מהעבודה כמורה לימאות, אחרי 30 שנה, ומאז אני מקדישה את עצמי לעסק. העסק שלי הוא לשמח אנשים. זה הכיף שלי. אני גאה במה שעשיתי, וגידלתי דורות של ימאים, אבל עכשיו אני מרוכזת אך ורק בבייבי שלי, שזאת היאכטה.
"היאכטה נועדה לתת את הרקע לחוויות מיוחדות שאנשים חוגגים במהלך חייהם. יום הולדת, הצעת נישואין, מסיבת רווקות או סתם יום לבילוי משפחתי כיפי. כשהלקוחות שלי חוזרים מהשיט ואומרים לי, 'וואו היה מהמם, נהנינו מכל רגע', זה עושה אותי מאושרת. אני אוהבת מאוד את העבודה שלי ומבחינתי זאת הגשמת חלום".
נשמע באמת כמו חלום.
"כן, אבל זה לא קל. בחורף למשל, צריך לעבוד קשה מאוד כדי להמשיך להתפרנס. הישראלים לא אוהבים לצאת לים בחורף, למרות החורף שלנו, שהוא בדיחה לעומת החורף האירופי. אבל בכל זאת: גם במרום גילי, אילו היו שמים אותי לעבוד בקומה ה-17 של מגדל עסקים משגע, ומכפילים לי את המשכורת, לא הייתי מסוגלת לעזוב את הים.
"כל הבחירות שעשיתי בחיים הן בחירות שעשיתי כי הלכתי אחרי הלב. אני תמיד מסתדרת. בזכות העבודה הזאת זכיתי לחוות חוויות מיוחדות ובלתי נשכחות".
כמו למשל?
"היו פה סיפורי אהבה דרמטיים", היא נזכרת בחיוך. "אני זוכרת הצעת נישואין מרגשת במיוחד, אבל עם המון המון בכי. מתברר, שהבחורה עמדה לטוס לחו"ל, והבחור היה מאורס בכלל למישהי אחרת.
"הוא כנראה החליט לבדוק אם יש סיכוי לאהבה ביניהם, אז הוא הציע לה נישואין פה על היאכטה. היא אמרה לו כן. זה היה מדהים.
"חוויה אחת זכורה לי כמצחיקה: מישהו הציע פה נישואים פעמיים, לנשים שונות. אני לא יודעת מה קרה בחיי הנישואים שלו, אולי הוא לא אהב אותם, אבל מה שבטוח זה שאת הצעת הנישואים הוא אהב, אז הוא חזר לפה להציע שוב".
באתר של סימונה יש תמונות של מפורסמים רבים שנהנים על היאכטה, ותמונות רבות במיוחד של בר רפאלי. "היא לקוחה קבועה אצלי", סימונה אומרת בגאווה. "אולי כי תמיד שמרתי על פרטיותה. תמיד אני השטתי את היאכטה כשהיא באה לבלות פה. אני תמיד נותנת לה שירות מצוין, ולא מסתנוורת ממי שהיא. אולי בגלל זה היא חוזרת ובאה הנה.
"זכיתי לצאת להרפתקאות. לפני כמה שנים לקוח ביקש ממני ומעוד סקיפרים להעביר לו את היאכטה מברצלונה לאיי סיישל. המסע נמשך 31 יום, וחציתי שלושה ימים: הים התיכון, הים האדום והאוקיאנוס השקט.
"הילדים שלי קיבלו ממני את האהבה לים. מאז ומעולם בילינו חופשות משפחתיות בגלישה בים. כשכולם בבתי מלון, אנחנו על הכינרת. לוקחים את הגלשנים שלנו ונהנים בחוף. מור, הבן שלי, הוא סקיפר בעצמו, והבילוי המשותף שלנו הוא בהפלגות. אני לא אמא טיפוסית, וגם לא סבתא טיפוסית".
העצמת נשים
מעבר להשכרת היאכטות למסיבות ולאירועים, סימונה מנצלת את הידע שלה כימאית וכבעלת יאכטה למטרות חברתיות.
"במשך שנים הנהגתי פרויקט למען נשים מוכות. הפרויקט נקרא 'ההגה בידיים שלך', שזאת הקבלה להגה של היאכטה. הטענה שלי היא, שאת צריכה לקחת את ההגה, ואת יכולה להשיט את החיים שלך לאן שאת רוצה. את יכולה לנתק את הסירה, ואת יכולה להטיל עוגן איפה שאת רוצה ומתי שאת מחליטה.
"קחי את הסירה שלך לחוף מבטחים, ואם את רוצה דרמה — צאי לים הסוער ותתמודדי אתו. אל תתני לשום גורם להשפיע עלייך, או להביא אותך למקום שבו את מורידה את הראש בפני מישהו. תחזיקי את ההגה, ותקבלי שליטה בחיים שלך.
"יש קבוצת נשים שהקמתי, ואני לוקחת אותן להפלגות מרתקות. היינו פעם בטורקיה, היינו בתעלת סואץ ובעוד מקומות. הנשים הללו מפליגות אתי בימי שישי. הן באות בלי רקע, ואני מלמדת אותן את כל יסודות הים.
"אלה מפגשים במטרה להעצים נשים, במטרה להגשים חלומות. הנשים בקבוצה הזאת עסוקות בין משפחה לקריירה, ואני פה בשביל לתת להן קצת יותר. בשביל לתת להן את השקט של הים, של הגלים, את הצליל של המים.
"פעם נשים היו צריכות להילחם על המקום שלהן, היום זה כבר לא כך. לנשים יש כוח ועוצמה, ואישה שרוצה להגיע למקום מסוים תדע איך למצוא את המקום הזה.
"זה נכון שיש לנו בדרך כלל אחריות גם לגידול המשפחה, אבל זה מה שעושה אותנו חזקות יותר. אפשר לשלב בין קריירה לאימהות, ובין קריירה לנשיות. אני אוהבת להיראות נשית ומטופחת, אני אוהבת להיות אשת משפחה, אבל אני גם יודעת להנהיג, להוביל, להשיט. אני עושה את הכל יחד, וזה מה שעושה אותי שלמה ומאושרת. המוטו שלי הוא שהחיים קצרים, אז תחיה אותם הכי טוב שאתה יכול. תזרום — כמו הים".
