אשר קשר //
"אחת לכמה חודשים החיים שלי היו נעצרים ל־48 שעות בדירה קטנה עם אבא שיצא לחופשה מהכלא", מספרת גל דור (30), מפיקה ויוצרת דוקומנטרית.
סרטה החושפני "48 שעות עם אבא" יעלה בפסטיבל קולנוע דרום שנפתח היום (2.6). "לא ידעתי מתי זה יקרה ולכן לא יכולתי לתכנן כלום.
"כשקיבל חופשה אבא פשוט היה מתקשר אליי, ואני הייתי צריכה לעצור כל מה שעשיתי, לבוא לקחת אותו מהכלא, לחתום עליו ערבות ולקחת אותו הביתה. שם היינו סגורים במשך יומיים".
מלחיץ.
"ממש. בהתחלה הרגשתי כאילו אני נכנסת לכלא בזמן שאבא משתחרר ממנו. אחרי כל פעם כזאת היו עוברים כמה ימים עד שהייתי מתאוששת.
"זה היה כל כך מטלטל רגשית שגם כשחזרתי הביתה לא הצלחתי להבין לגמרי את הפער בין החיים שהיו לנו ובין ההווה החדש. די מהר הבנתי שאני צריכה לנצל את הכלא המשותף שלנו כדי ליצור מערכת יחסים חדשה שבנויה על שיח, קבלה, אי־קבלה ואמון שנבנה מחדש.
"היה לי קשה עם זה, נפשית ופיזית, אבל חשבתי שזאת הזדמנות בלתי חוזרת להכיר את אבא לראשונה כאישה בוגרת. אולי ככה, כשאתעד את החופשות שלו מהכלא שבהן היינו יחד, אצליח ליצור אינטימיות וקרבה אמיתית".
איזו אינטימיות יכולה להיווצר כשיש עוד צלם בחדר והסרט יוקרן מול אלפי צופים?
"אולי זה נשמע מוזר, אבל מתרגלים לנוכחות של המצלמה והיא הופכת לכלי טיפול. עובדה שבמשך שנים, עד שהתחלתי ללמוד קולנוע במכללת ספיר, הדחקתי את כל מה שקרה עם אבא.
"בשנה א' כתבתי תסריט שמבוסס על הסיפור שלו ולראשונה הרגשתי הקלה. בשנה ב' הכנתי סרט קצר, והוא גרם לי לשחרר לעולם ולעצמי עוד פרטים על מה שהתרחש אצלי. כך נולד הרעיון להכין את סרט הגמר על הנושא, באופן הכי אינטימי ומלא עוצמה. הרגשתי שהמצלמה דווקא מגינה עליי, למרות שכל החוויה הייתה אמוציונלית מאוד, גם לי וגם לאבא".
כולם עזבו
את הסרט צילם ברגישות אור אזולאי, והוא הוא אכן חוויה אמוציונלית, אבל לא רק לגל ולאביה איציק (72).
גם הצופים חווים טלטלה רגשית מסחררת במעקב אחר העליות והמורדות ביחסי האב ובתו בכל אחת מחופשותיו מהכלא. 48 שעות אינטנסיביות בחלל מצומצם, בדירתה הקטנה ברמת גן, ובהם נחשפים רגעי שמחה, משברים, סודות, חיבוקים ומריבות.
"בהתחלה הסכמתי רק כי חשבתי שזה יעבור לה", אומר איציק. "את מי יעניין לראות סרט על אסיר בחופשה שסגור 48 שעות עם הבת שלו? בהדרגה הבנתי מה גל עושה ומצא חן בעיניי מה שזה מוציא מאיתנו. זה הפך חשוב לשנינו. אחרי שנתפסתי הקשר בינינו נותק והיה לנו הרבה מה להשלים".
על החוויה של איציק דור בין כותלי הכלא אפשר ללמוד מסיפוריו ומצילומי הרקע ומהצלילים שבסרט. את הלחץ בדירה הקטנה אפשר להרגיש היטב באווירה.
3 צפייה בגלריה
גל דור ואביה. "היום אני יודעת להעריך את הדברים הטובים שקיבלתי מאבא שלי" | צילום: אסף פרידמן
המצלמה מתקרבת לשני הגיבורים למרחק אפס, מאיימת להיכנס לראשיהם, קולטת כל רטט עצבני, הבעת מיאוס, נשיקה אוהבת, חיבוק חם או אנחת ייאוש. היא קולטת אותם מבשלים יחד, מכינים חישוקי הולה הופ (גל עבדה כחישוקאית זמן מה) ואפילו חוגגים יחד את יום הולדתו ה־70 של איציק.
"זה היה חשוב לי", היא אומרת. " צפיתי בסרט ילדות של יום ההולדת שלי בגיל שלוש. ההורים שלי הזמינו את כל המשפחה וכולם קנו לי מתנות. אחרי שאבא נעצר לא נשאר לו אף אחד. החברים עזבו אותו והמשפחה ניתקה איתו קשר. רציתי להראות לו שהוא חשוב לי".
באחד הקטעים החזקים בסרט מתועדת גל מספרת את אביה במספריים מסורבלים שאינם מתאימים למלאכה כלל.
"אלה היו המספריים היחידים שמצאתי בבית, כאלה של ילד בכיתה א'", היא אומרת. "העובדה שהוא אפשר לי לספר אותו הייתה מעין חילוף תפקידים והבעת אמון, דבר שלא היה לנו מעולם. בזמן התספורת שאלתי אותו שאלות על החיים. זאת הייתה פעולה של התקרבות. בהמשך זה הפך לנוהל קבוע. ראיתי ואני עדיין רואה מחויבות ב'לסדר' אותו, כמו הורה שמלביש ילד לבית הספר".
חיים שלמים עם אבא
עד שנת 2006 התנהלו חייה של משפחת דור על מי מנוחות. אבא מנהל חשבונות, אימא עורכת דין. גל הייתה בת 17, תלמידת י"א בתיכון בליך ברמת גן, כשהתמוטט עולמה.
אביה, איש כספים בחברת אלום גולד בע"מ, חברה שעוסקת במוצרי אלומיניום, פלסטיק ותריסים, נתפס מועל בכספים בסך מאות אלפי שקלים. דור זייף את תדפיסי הבנק, ביצע רישום כוזב במסמכים והעביר כספים לחשבון של רעייתו כדי להסוות את פעולותיו. בתחילה נטען כי אשתו, אמה של גל, הייתה שותפה לכאורה למעילה ונהנתה מכספיה.
אחד הקטעים החזקים ב־"48 שעות עם אבא" מתרחש כשגל משמיעה לאביה הקלטת שיחה שלה עמו משנת 2006. השיחה הזאת שימשה להוכחת חפותה של האם במשפט.
בשיחה דור מתלונן לפני בתו, זמן קצר לאחר שנתפס, שאמה משמיצה אותו לפני חבריו ומזהירה אותם שלא ייפגשו איתו. "אני אלכלך עליה בחזרה", מאיים האב בשיחת הטלפון, "אגיד שהיא ידעה שעשיתי את זה".
"וזה נכון, אבא?", שואלת גל בבהלה.
"לא, זה לא נכון", ממהר האב להרגיע את בתו, "ברור שזה לא נכון. היא לא ידעה דבר, אבל אם אימא מספרת עליי דברים כאלה שתדע שגם אני מסוגל, אפילו שזה לא נכון".
"זאת הייתה התקופה הכי קשה בחיי", אומר איציק. "כשנתפסתי כולם נטשו אותי. הייתי בשפל שלא הייתי בו מימיי. משנת 2006, כשנתפסתי, ועד שנת 2014, כשנכנסתי לכלא, עברו עליי שמונה שנים נוראות – לא יכולתי לעבוד, התגרשתי, גל התרחקה ממני, איבדתי את כל כספי. לא אכלתי כי לא היה לי מה לאכול. כדי לעשן חיפשתי בדלים ברחוב".
הסרט עוקב אחר איציק שמסיר את האוזניות מראשו לאחר שהאזין לשיחה המוקלטת. המצלמה מתמקדת בפניו המעונות. "אני מודה שפגעתי באמא", הוא אומר לבתו הבוכייה. "נולדתי שקרן ואמות שקרן, אבל חשוב לי שתדעי שלא אפגע בך לעולם".
"השיחה הזאת גרמה לי לשמור ממנו מרחק זמן רב", אומרת גל. "היא יצרה מצב של חוסר אמון ביני ובינו ופצע פתוח שהייתי חייבת לסגור. היה לי אומץ לעשות את זה רק בזכות המצלמה שגוננה עליי".
בזכות אותה מצלמה מתחננת גל באחת החופשות האחרונות של אביה, לפני שחרורו מהכלא, שישלים את החוסרים שהצטברו אצלה שנים רבות ויהיה האב שהיה אמור להיות: כזה שמסביר, מלמד, גוער ודואג. "אתה צריך לעביר לי מסרים", היא מסבירה לו את תפקידו, "ללמד אותי דברים".
ואולם למרבה ההפתעה איציק מסרב. "כל מסר שיימסר לך", הוא מסביר, "יהיה רק כשאשתחרר ולא כשאני יושב בכלא. כאסיר אין לי שום זכות להטיף לך ולהסביר דברים".
אחרי ארבע שנים בכלא קיבל איציק דור ניכוי שליש על התנהגות טובה והשתחרר בשנת 2018. "אפילו הקמתי הרכב מוזיקלי בכלא", הוא מחייך. "זה הפך את המצוקה למעט יותר נסבלת".
ועכשיו אתה מרגיש שאתה יכול להטיף לה?
"אין צורך. היא ילדה נהדרת".
ואיך אתה מרגיש לגבי עצמך?
"בושה עמוקה. אני לא מסוגל לפגוש אנשים שהכירו אותי בעבר. אין רגע שאני לא מתחרט על מה שקרה".
איציק סיים לשאת את עונשו לפני חודשים אחדים. היום הוא מתגורר ברעננה, עובד ומתפרנס למחייתו. עם גל הוא שומר על קשר רציף. "היום אנחנו בקשר נהדר", הוא אומר בגאווה.
"יצאתי הרבה יותר חזקה משהייתי", אומרת גל. "במשך שנים הפחד שלי היה להיות כמוהו. מיום שנולדתי תמיד אמרו לי שאני דומה לו ופחדתי שיקרה לי מה שקרה לו. היום אני יודעת להעריך את הדברים הטובים שקיבלתי מאבא שלי".
פסטיבל קולנוע דרום ה-18 בשדרות מיום ראשון, 2.6 עד יום חמישי, 6.6. במקביל להקרנות הסרטים, הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום.
הסרט "48 שעות עם אבא" יוקרן ב־3 ביוני וישודר בהמשך בערוץ yes דוקו.
