ביום ראשון הקרוב תעלה הצגת הבכורה "דינה" על במת תיאטרון דימונה וההתרגשות בקרב היוצרים והשחקנים בעיצומה. להפקת המחזה חברו יוצרים ושחקנים שברזומה שלהם קריירה בימתית בתיאטרונים רפרטואריים גדולים בארץ.
אצל כולם מפעמת התחושה שהפעם מדובר במשהו שונה מכל מה שהם עשו בעבר, תחושה של חלוציות ושל משהו חדשני שהם טרם חוו על הבמה.
עלילת המחזה "דינה" מגוללת את סיפורה של דינה דהאן, רווקה בת 55 ופועלת במפעל היוצאת לפנסיה מוקדמת. בדידותה הגדולה גורמת לה להתחרט על שמסרה את התינוק שלה לאימוץ כשהייתה בת 15.
היא מחליטה לחפש אותו. המאבק והחיפוש סוחפים אותה ואת אחיה שמעון, יהודה ובנימין, אל מערבולת של רגשות ויצרים המאלצים אותם להתמודד לראשונה עם ההיסטוריה שלהם וההשלכות של בחירותיהם.
יוצרת המחזה חנה אזולאי־הספרי, שחקנית, מחזאית ובמאית, שגדלה בשכונה ד' בבאר־שבע, לא רק כתבה את המחזה החדש. היא גם מגלמת בו את התפקיד הראשי של גיבורת המחזה דינה.
"נולדתי וגדלתי בנגב", היא מספרת, "הכתיבה שלי תמיד מגיעה משם, ואחרי שנים של יצירה בתיאטרונים ברחבי הארץ, אני מרגישה שהחומרים שלי חוזרים הביתה.
"לזה מתווספת תחושת שליחות להפריח את הנגב. עם הבית שמעניק לי אורי וידיסלבסקי, סוף סוף אפשר לא רק לדבר על הפריפריה אלא גם לעבוד בה וברמה הכי גבוהה שיש וזה מרגש מאוד".
תחושת ביחד
במאי המחזה רוני ניניו מתרגש. "כנראה שיש משהו בדרום המדברי שעושה לי טוב", הוא אומר. "בסתיו צילמתי בבאר־שבע וליד רהט חלק מצילומי העונה השנייה של הסדרה 'כבודו', ועכשיו תיאטרון דימונה קיבל את חנה ואותי בזרועות פתוחות. אני מרגיש שזה המקום לעשות תיאטרון מקורי ופורץ דרך".
במה מתבטאת פריצת הדרך הזו?
"ביימתי כבר בכל התיאטרונים הרפרטואריים בארץ. כשהגיעה אליי ההצעה לביים את המחזה המרגש 'דינה' מיד קפצתי על ההזדמנות. אני חושב שדווקא במקום כזה אפשר לנסות ולצאת מהמיינסטרים ולהגיע לקצוות, ועם זה לרגש ולגרום לקהל הצופים חוויה מרגשת".
מה מיוחד בלביים מחזה בתיאטרון דימונה?
"דווקא כשמדובר בתיאטרון שמתפתח ונוגע בסביבה שהוא קיים, המחזה הזה מאוד מתאים. יש כאן חדוות יצירה מעבר לתחושה הרגילה בעבודה האומנותית. תחושה של ביחד.
"לקבוצת השחקנים יש יותר כוח מסך החלקים שלה וזה כולל גם את היוצרים, גם את השחקנים וגם את אנשי הצוות שמאחורי הקלעים. מבחינת העשייה זאת סיירת דינה".
בצירוף מקרים, למחרת הבכורה של "דינה" , יוקרן הפרק הראשון של העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "כבודו" בבימויו של ניניו. מבחינתו של ניניו מדובר בהתרגשות כפולה.
4 צפייה בגלריה
חנה אזולאי־הספרי וחיים זנאתי בסצנה מההצגה. "כל מי שמעורב בפרויקט הזה חש התרגשות" | צילום: נירי לוי
רגע לפני שהמסך עולה על המחזה "דינה" מציין ניניו כי "היה מרתק לעבוד עם השחקנים במחזה הזה. הרגשתי שיש כמיהה אצל השחקנים להתחבר למשהו חלוצי כמו תיאטרון דימונה. יש בזה רוח חדשה, שכולנו מרגישים. הרגשתי שהמחזה מדבר אליהם".
בחזרה לילדות
עלילת המחזה אינה זרה לשחקן חיים זנאתי המגלם את יהודה, אחיה של דינה. יתרה מזאת, הוא מציין, המחזה מחזיר אותו לילדותו באשדוד.
"החיים האישיים שלי בילדותי דומים לאלה של דינה, גיבורת המחזה", הוא משתף. "אני הצעיר מבין חמישה אחים במשפחה ואני מרגיש הזדהות עם התפקיד שאני עושה כאן. בתור האח הקטן, גם אותי גידלו ותמכו בי האחים הגדולים, כי ההורים שלנו עבדו".
איך ההרגשה לשחק בתיאטרון המרוחק ממרכז הארץ?
"זו התרגשות גדולה להגיע לתיאטרון בפריפריה. זה ממש מרגש מבחינתי. לתרבות אין מרחק. היא מתקיימת בכל מקום. דווקא בפריפריה יכולים לצמוח דברים יותר טובים, כי יש שם תעוזה. סיפור כזה כמו במחזה 'דינה' אופייני לפריפריה. זה קורה גם כיום".
"אני מרגיש במחזה הזה משהו חדשני", מציין זנאתי, "יש פה שילוב מעניין של תיאטרון וקולנוע. לא חוויתי את זה אף פעם. זה מדהים. אני מקווה שהקהל יתחבר לזה. אני מאוד התחברתי לזה. בסופו של דבר כל מי שמעורב בפרויקט הזה חש התרגשות, תחושה שאתה בתוך הקהל. משהו מאוד אינטימי. מרגישים כיף".
תפקיד מאתגר
מאחורי השחקן דני שטג, המגלם את דמותו של האח הבכור שמעון, קריירה מרשימה הכוללת תפקידים בתיאטרון, בסדרות ובסרטים. הוא מספר השבוע שאחרי שקרא את המחזה של אזולאי־הספרי היה לו ברור שהוא מגיע לתיאטרון דימונה.
"כשאורי ורוני הציעו לי תפקיד במחזה הזה לא היססתי לרגע. מיד הסכמתי", הוא אומר. "כשקראתי את המחזה ידעתי שאני רוצה לקחת בו חלק. זה מה שהביא אותי לדימונה".
המרחק לא הרתיע אותך?
"אני לא סובל מנסיעות. אני לא בררן. נעשה כאן מהלך תרבותי שמפתה אומנים לעבוד במקומות יותר רחוקים. למה לא לנסוע שעתיים מתל־אביב כדי לעשות תיאטרון טוב ולהעלות את הרמה האומנותית? זה תענוג אמיתי. יש לנו כאן מצע נוח לעבודה, כמו שצריך".
לשחק בתיאטרון בנגב הוא לא דבר חדש עבור שטג. בשנת 2004 הוא שיחק בתיאטרון באר־שבע בהצגה "ילד משלי" שכתבה וביימה חגית רכבי־ניקוליבסקי. שנה אחר כך הוא גילם את בעל בית הקפה בהצגה "בית הקפה" מאת קרלו גולדוני.
ב"דינה" מגלם שטג את האח הבכור במשפחתה של גיבורת המחזה שעול גידול אחיו הצעירים מוטל על כתפיו. "התפקיד הוא אתגר גדול מבחינתי", הוא אומר. "הנתונים הטבעיים שלי לא כל כך התאימו לדמות שאני מגלם ורוני הבמאי ביקש ממני לבגר את עצמי. זה הפחיד אותי. שיניתי את הליכתי, שיניתי את קולי, כדי שהדמות תצא כמו שצריך להיות אח בכור".
במגרש של הגדולים
ויקטור סבג מגלם במחזה את דמותו של בנימין, אחיה הצעיר של דינה. סבג בוגר לימודי משחק בבית צבי והשתתף בעבר בכמה הפקות של תיאטרון בית ליסין, בסדרות הטלוויזיה "תאג"ד" ו"האוצר שלנו" ואף היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בסדרת ילדים או נוער של פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2018.
אזולאי־הספרי הזמינה את סבג לאודישנים ל"דינה" אחרי שצפתה בו בהצגה "ליידי עמר" בתיאטרון תמונע, והשאר היסטוריה.
"זו זכות לשחק בכל מקום בארץ, ובמיוחד בנגב", הוא אומר. "יש לי פינה חמה בלב לאזור הנגב. חצי מהמשפחה שלי מתגוררת בבאר־שבע. כבוד גדול לשחק בתיאטרון דימונה. אני מאושר על ההזדמנות שניתנה לי. יש לנו קשר מדהים עם התיאטרון, מקבלים יחס נהדר מכל הבחינות. דימונה היא חלק מאיתנו. אנחנו נהנים מכל דקה".
איך התחושה לשחק על במה אחת עם שחקנים ותיקים?
"לא בכל יום אתה נמצא על אותה במה עם שחקנים שגדלת עליהם, שחקנים שחלמתי לשחק איתם. כבוד ענקי".
המנהל האומנותי של תיאטרון דימונה, אורי וידיסלבסקי, מציין כי "הקו האומנותי שלנו, של יו"ר התיאטרון, פרופ' אבי בסר, ושלי, הוא העלאת יצירות מהאזור שלנו. המחזה 'דינה' נכתב על דימונה.
"חנה אזולאי־הספרי שכתבה את המחזה היא במקור מבאר־שבע, מהנגב. יש פה חזרה הביתה. למעשה, המחזה קיבל את האכסניה הכי הגיונית, כאן בדימונה. המחזה מתלבש כמו כפפה ליד בכל מה שקשור לקו האומנותי שלנו.
"יש לי עניין שתיאטרון דימונה יהיה שחקן ראשי בסצנה התרבותית של ישראל. אנחנו המוסד התרבותי היחידי שיש לו תיאטרון מקורי עם אג'נדה חברתית ברורה. המחזה 'דינה' הוא שלב עקרוני בהתפתחות שלנו. אנחנו משחקים ממש במגרש של הגדולים".
בהצגה משתתפים גם סתיו בנית, ויטלי פודולסקי ואורלי טובלי.
ההצגה תעלה בימים ראשון־חמישי (21-25.7), שעה 20:00, תיאטרון דימונה.
