"מבוגרים לא תמיד מבינים", אמרה בייבי ג'ואל כשניסיתי להבין מה סוד כוחו של יישומון ה"טיק טוק" ומה בעצם עושים שם. אבל היי, יש לי כבר שני עוקבים שנהנו מהביצוע שלי ל"למדבר" של הפרברים. בערך 180 אלף פחות מג'ואל, אימפריית "טיק טוק" בת 16 מיפו, שרק לפני פחות משנה הורידה את האפליקציה לראשונה למכשיר הנייד שלה.
היא לא חלמה שיום אחד תלך ברחובות יפו ותיירת מקליפורניה תזהה אותה. היא לא חשבה שתמצא את עצמה חורשת את הארץ עם מופע בו היא מככבת ותהפוך למודל השראה לצעירים.
את העובדה שהיא ערביה היא הופכת לחלק מהסיפור, אבל לא מרכזי ולא חשוב במיוחד. וגם היא לא תמיד מבינה איך כל זה קרה לה.
לא יודעת למה
היא נולדה ביפו, האחות הקטנה מבין ארבעה אחים. אמא נהלה מעורבת בקריירה שלה, "אבל גם היא עד היום לא באמת קולטת מה שקרה לנו", אומרת ג'ואל. היא למדה בבית הספר המעורב ויצמן וכיום תלמידת י"א בתיכון עירוני ד'.
"היה מקובל שיש בבית הספר ילדים מכל מיני מגזרים וזה לא נראה שונה. גדלנו ביחד", היא מתארת בפשטות את מה שנראה כמציאות מורכבת.
לפני שנה שמעה לראשונה על ה"טיק טוק". "פתאום כולם התחילו לייצר סרטונים וגם אני רציתי לנסות", היא נזכרת.
את יכולה להסביר מה זה ה"טיק טוק" הזה?
"בהתחלה קראו לאפליקציה 'מיוזקלי'. בגדול, בוחרים שיר, מעלים סרטון ומשתוללים איתו. אפשר לערוך, להקפיץ, לעשות ליפסינק, להוסיף כתוביות. בקיצור, כיף גדול. בעיקר אם יש לך מוח יצירתי וכמה דברים מעניינים לומר".
ג'ואל העלתה סרטון ליפסינק, והתגובות שקיבלה נתנו לה דרייב להמשיך. "חשבתי שזה יהיה משהו חד פעמי", היא אומרת. "קורה שמקבלים הרבה לייקים לסרטון או לפוסט. אבל ראיתי שזה ממשיך, אז זרמתי".
כך, כמעט בלי להרגיש, צברה ג'ואל 180 אלף עוקבים. חיפוש שמה בגוגל מוביל לאינספור דיונים על יצירותיה, וכמובן, גם על מוצאה. בגיל 16, מבלי שתכננה, הפכה לכוכבת.
"אני לא יודעת למה זה תפס ולמה אני מצליחה", היא מודה. "אני מעלה בעיקר סרטוני ליפסינק, שמה שיר ברקע, רוקדת, מנסה לייצר כמה שיותר תוכן מקור ולגעת בנושאים שבוערים לבני הנוער".
"איך פוסט נולד?", שאלתי, במטרה לגנוב כמה רעיונות לחשבון הפרטי שלי.
"אני מקבלת השראה מיוצרי תוכן ולוקחת את זה למקום האישי שלי. כמו אצל כל כוכבי הרשת, לכל אחד יש משהו מיוחד שהופך אותו לשונה: אחד נראה טוב, אחר מעביר מסר ממש חזק. המסרים שלי עוסקים בקבלת האחר ובשוויון מלא, ולא משנה מה הלאום, הדת, המין או צבע העור".
הסרטון האחרון שהעלתה נולד לאור תגובות וביקורות שקיבלה על סרטונים קודמים. "היו שם דברים כמו 'ערבייה מטומטמת'", היא מספרת. "אז העליתי אותם בכתוביות על המסך ובחרתי שיר עם השורה "לא אכפת לי מה אנשים אומרים". התוצאה היתה מסר מאוד תקיף נגד גזענות ובריונות ברשת".
אומרים שעם הכוח מגיעה גם האחריות.
"נכון, לכן אני מנסה לשנות דברים בדרך שלי. אני מקבלת הרבה פניות בפרטי מילדים, שמספרים לי מה עובר עליהם ומשתדלת לענות לכולם. כשילד כותב לי שמחרימים אותו, אי אפשר להתעלם. אני מנסה לחזק אותו, לתת לו להיפתח, לעזור איפה שאפשר ולתת לו את הכוח".
הכל סטיגמות
התגובות, כפי שיודעת ג'ואל, הן הצד האפל של הרשת. היא כבר זכתה לחטוף משלל גיבורי מקלדת שמסתתרים מאחורי המסך ויורים אש וגופרית. "אני יודעת שמצפים ממפורסמים להתעלם, אבל אני לא מסוגלת ולא רוצה לשתוק", היא אומרת, "אם טוקבקיסט כתב לי משהו מגעיל, אני לא ארד לרמה שלו, לא אקלל ולא אשתמש במילים לא יפות, אבל כן אענה לו ואנסה להראות לו שהוא טועה".
ג'ואל לא מקטרת ולא מתמרמרת. יש לה הרבה סיבות להרגיש אופטימיות, וגם כשלא, היא מעדיפה להעלות פוסטים שמנסים להביא שינוי.
"רוב התגובות נוגעות ללאום שלי ולגומות החן", היא אומרת בחיוך מלא גומות. "נכון, יש שרואים את העובדה שאני ערביה באור לא חיובי, אבל רוב התגובות חיוביות. הישראלים לא ביישנים, הם ניגשים אליי ברחוב ומפרגנים. בהתחלה לא ידעו שאני ערבייה, לא רציתי שזה יהיה נושא לדיון. אני מי שאני ובזכות זה התפרסמתי ולא בגלל שום דבר אחר. אבל אחד העוקבים שאל מאיזה עדה אני ועניתי שאני ערביה. לא התביישתי. כשמסתירים משהו הוא הופך ל'אישיו'. והתגובות היו בסדר גמור".
חששת לחשוף את היותך ערביה?
"לא. ממש לא פחדתי מתגובות שליליות, אבל בהחלט ידעתי שזה יביא קהל, כי אצליח להגיע ולגעת בעוד אוכלוסיות. אני מקבלת היום תגובות מילדות ונערות מהמגזר הערבי, שמספרות על הבעיות שאיתן הן מתמודדות. אני מזדהה איתן והן איתי".
את גודל הדבר שיצרה הבינה לפני כמה חודשים, כשתיירת אמריקאית ניגשה אליה ברחוב וזיהתה אותה. "עד אז חשבתי שמכירים אותי רק בבית הספר, אולי ביפו ובארץ. פתאום הבנתי שזה כלל עולמי", היא מספרת.
איך היו התגובות במשפחה, איך הגיבו בסביבה?
"לא כל יום רואים ערבייה שעושה "טיק טוק". תמיד יהיה מי שירים גבה, אבל כולם מפרגנים, לא נתקלתי בתגובות אחרות".
יש הרבה ביקורת על הרשתות החברתיות, על הבריונות והפגיעה בילדים.
"טיק טוק היא רשת יותר נגישה לילדים והביטחון שם גדול יותר, כי יש סינון לתגובות. אם מופיעה קללה, באופן אוטומטי היא תוסר. אי אפשר למנוע מכל הדברים הרעים לקרות ברשת, אבל יש גם דברים נהדרים. את החברים הכי טובים שלי הכרתי ברשת והיא מקום טוב להעלות בו מודעות לנושאים חדשים, להכיר דברים שלא ידענו. יש לי את הכוח שם ואני מנסה להשפיע".
הסרטון הכי מצליח של ג'ואל היה זה שמרח על המסך את כל השאלות הכי נפוצות שהיא נשאלת ביחס להיותה ערבייה, כשברקע מתנגן השיר. כשני מיליון צפיות הוא גרף לצד כמאה אלף לייקים. הגולשים, מצידם, שאלו אותה: איך את ערביה אם את לא נראית כזאת? וגם: מותר לערבייה ללבוש חולצת בטן?
ומה ענית?
"שהכל זה סטיגמות ואסור להכליל בהן את כולם".
להקת הבנות
בסוכות האחרון עלתה בייבי ג'ואל לראשונה על הבמה במסגרת המופע החדש "טיק טוק שואו" (ביוזמת טינק וחוגגים הפקות) שימשיך לרוץ גם בחנוכה. במופע משתתפים כוכבי רשת רבים מ"הטיק טוק" ומהיוטיוב ובראשם הכוכב ליאון שניידרובסקי (לשעבר "האח הגדול"). מעין גרסת 2020 למחזמר שורת המקהלה בשילוב רשתות חברתיות.
"לאון שלח לי הודעה ובהתחלה לא הבנתי במה מדובר", היא מודה, "מעולם לא עליתי על במה. אבל התחלנו בחזרות וזה נתפס אצלי. לחץ? אין שום לחץ לפני שאני עולה לבמה, אבל יש התרגשות גדולה. אני יודעת שאני מתחילה במקום הכי גבוה שיש, בהצגה לחנוכה. אני מנסה להסתגל למצב ונהנית מאוד".
בחזרות למופע נולדה גם להקת הבנות הכי צעירה בישראל, שכולה על טהרת כוכבות "טיק טוק" בגילאי 14-16. ה"טיק טוק גירלז" תשחרר בקרוב קליפ ראשון, לא ב"טיק טוק", אלא שיר מקורי שנכתב עבורן וכך גם הכוריאוגרפיה.
מתי מספיקים לעשות את כל זה וגם לבקר מדי פעם בבית הספר?
"אני מספיקה הכל. אמא עוזרת לי לסדר את הזמן, אבל לפעמים יוצא להפסיד בית ספר. הם מבינים ומתחשבים בי. יש לי סדר עדיפויות ואני לא נותנת לדבר הזה לסגור עליי. הרגליים שלי נשארות על הקרקע. אמא כל הזמן מזכירה לי מה באמת חשוב ולא נותנת לי להתבלבל. אני יודעת שלא אשתנה בגלל הפרסום".
