מרחבים פנימיים גדולים ואווריריים ששומרים על ממדי החצר, שימוש בחומריים טבעיים וגולמיים שמתיישנים בחן, ואותנטיות שקשה לעמוד בפניה: שרה ונירית פרנקל, בעלות המשרד 'פרנקל אדריכלות ועיצוב' ומבכירות מתכנני הבתים הפרטיים בישראל מביאות לנחלות בשרון את בתי החווה שכבשו את העולם, באדפטציה עדכנית שמתאימה למקום.
"המעבר לתכנון בתי Farm House הוא שלב התפתחותי טבעי והוא מתכתב עם גישה שמאוד רווחת בעולם התכנוני, זאת הדוגלת בשימוש במתודולוגיות ישנות באדפטציה חדשנית ושימוש בחומרים טבעיים שמתיישנים בחן" מסבירה נירית פרנקל, בעלת משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב בשותפות עם אימה, אדריכלית שרה פרנקל, ממקום משרדן בקדימה.
קראו גם:
הסגנונות של הקהל הישראלי בדרך זו או אחרת הם התפתחות של סגנונות קיימים, שהגיעו אלינו ממדינות שונות בעולם. הרי ידוע שאנו מיקרוקוסמוס בינלאומי. בשנים האחרונות גם במבנים ציבוריים וגם בפרטיים החלה מגמה חשובה במסגרתה הנטייה היא לעשות שימוש בקיים ולשנות את אופי השימוש. לדוגמא- תחנות כוח שהפכו ללוקיישנים למסיבות, ממגורות שהפכו למוזיאונים או גלריות, קרקעות חקלאיות שייעודן הומר לטבת מגורים וכו. בעבר היו מייצרים מחדש ולא עושים שימוש בקיים. הנטייה כיום, ברמה האדריכלית, היא מתוך הבנה שבמבנים יש איכויות שימושיות שניתן לעשות בהם שימוש ולצקת תוכן חדש. יש בזה עניין אתגרי , מאשר לשטח ולבנות מאפס. אותה מגמה שהחלה ממבנים ציבוריים, תורגמה למבנים חקלאיים מאוד גדולים. כאשר כיום מאחר והחקלאות הולכת ונעלמת, נותרו מבנים שתופסים נפח גדול בשטח וללא שימוש. ה FARM HOUSE בעצם הופך אותם למבנים למגורים. בפועל, אנחנו לוקחים השראה מאותם מבנים חקלאיים עם פרשנות חדשה. FARM HOUSE היא שפה אדריכלית מאוד ברורה.
"ברחבי העולם, רבים מבתי החווה תוכננו במקור לשימוש חקלאי ומוסבים עתה למגורים תוך העדפה ברורה לשמור על כמה שיותר מהמאפיינים המקוריים האדריכליים והחומריים, בדגש על אלמנטים מעץ גולמי, מתכות וחומרים קלים", מסבירה פרנקל. "כאן בארץ, מצאנו עניין לתכנן בתי חווה מאפס- אדפטציה שלנו שלוקחת את האיכויות התכנוניות של הבתים המקוריים והתאמתם להיום מבחינת המערכות, הפסילטיז והפינוקים. הרבה מהלקוחות מוצאים בסגנון הזה עניין רב מאוד, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בבית על זמני שמתבגר בצורה טבעית יחד איתם. בית חם ומזמין בהווייתו".
אנחנו בעצם בונים בתים מאפס והפרשנות של ה FARM HOUSE באה לידי ביטוי במספר אופנים. לרוב אלו בתים שהתכנון מתפרס על פני קומה אחת בלבד עם שטח פתוח מסביב. התכנון העיקרי ששונה מסגנונות אחרים הוא אלמנט הגובה – אנחנו מנפחים מאוד את הגובה, 7-8 מטרים בחללים הציבוריים ו 5-6 מטרים גובה בחללים פרטיים – אלמנט תכנוני זה נוצר מאחר ובעבר אותם בתים תוכננו על מנת לאחסן בהם סחורה וחקלאות ומשם לקחנו את הדגשת הגובה שבפועל נותנת לבני הבית תחושה של ספייס, אווריריות וכמובן תורמת לעיצוב הבית. מאפיין נוסף בולט ומשמעותי בבתי ה FARM HOUSE הינו שימוש בחומרים קיימים כמו רעפים שעברו התיישנות, אבן גסה מפירוק, עץ ממוחזר, חיפויים וריצופים קיימים שעברו שימוש בעברו, עוד.
לדברי פרנקל, "בבתים הללו אנחנו משתמשים הרבה בגגות גמלוניים בעלי שני שיפועים, תריסי עץ בפרשנות "אסמית" שנעים על מסילות ולא על צירים ובחיפויים בקווים אמורפיים, עם חספוס רב, פחות מסודרים ונקיים. התקרות כמובן גלויות ומשולבים בהם מסבכים (משולשים שקושרים את התקרה לגג הרעפים) ופתחי ברזל ואלומיניום. בתוך כך, נעשה שימוש במערכות שחלקן החיצוני עשוי אלומיניום וזה הפנימי עשוי עץ. כך אנחנו מייצרים מראה אותנטי שעומד איתן מול תנאי האקלים הקיצוניים כאן בישראל".
אם נתייחס לחוץ, הרי שמדובר בקהל שיש לו הרבה שטח ירוק מסביב לבית. זהו תכנון שמתאים למגרשים גדולים. מבחינת אופיים, אלו אנשים עם חיבור לאדמה ולמקום. מאפיין אנשים שבונים בתים לעצמם ולא להשקעה. מבחינתם החלום לגור באסם, או לחילופין אלו שמגיעים ללא סגנון עיצוב מגובש ונותנים לנו את האפשרות לאפיין להם את הסגנון. כמובן שזה מצריך פתיחות מצד הלקוח, זה סגנון שגם הבית, מבפנים ומבחוץ לוקח למקום מאוד מסויים ושונה. במבנים שעברו הסבה קיימת בעיה לעשות שימוש בתשתיות העדכניות של היום ולכן יש צורך בשינויים תשתיתיים שמצריכים שינויים רבים במבנה. לכן אנחנו נוטים לבנות את השלד מאפס ומתאימים את המערכות למגורים עכשוויים בישראל.
ה FARM HOUSE בראייה שלנו ילווה אותנו עוד הרבה שנים ויצבור תאוצה כאן בישראל, בדיוק כמו ארץ המקור שלו – ארה"ב. אין ספק שהקורונה רק זירזה את הגעתו ארצה ואת הפופולריות שלו. זאת ועוד, בתי החווה שהחלו במרכז הארץ, הולכים ומתרבים להם בפריפריה. אותה פריפריה שגם אנשי המרכז גילו בהתלהבות רבה לאור הקורונה. ההבנה שאפשר לעבוד בכל מקום ומכל מקום, גרמה לפריפריה לצמוח, הרי רק שם יש נחלות גדולות מימדים, בהם לבתי החווה יש אפשרות לצמוח עם שטחי ענק מפנקים, הן בפנים והן בחוץ. השטחים במרכז הולכים ומתמעטים וכך גם מצטמצמות האפשרויות לבנות בהם בתי חווה.
ייתכן והמגמה תעבור טרנספורמציה וכן יהיה שימוש בקיים, לאור בעיית שטח שיש במדינה. מעבר לכך הסגנון של בתי החווה, מאוד מתאים לאזרח הישראלי כי הוא מאוד חם וביתי. הוא לא ראוותני, הוא לא מנקר עיניים, הוא סגנון שיותר נוגע, סגנון משפחתי נעים וקוזי. סגנון שמקנה תחושה שאפשר לעשות שימוש בבית. יש לסגנון הרבה יתרונות מבחינה תחושתית. סגנון שבא לידי ביטוי בעיקר במושבים וכאמור בפריפריה לאור העניין השטחי.
חלל החוץ בא לידי ביטוי בפיתוח פראי. שימוש במעברים טבעיים. פינות שהייה בגינה. מדשאות, יותר צמחייה סבוכה ואותנטית. גם כאן אנחנו משאירים מקום לעולם המודרני מבחינת פינות ישיבה, מטבח חוץ, בריכה ועוד שעליהם אנחנו לא מתפשרים בחוויית היום יום של המשפחה.
