בעוד קצת פחות משנה, ב־26 ביולי 2024, ייצאו לדרך המשחקים האולימפיים בפריז, וזה הזמן להסתכל בסביבתנו הקרובה ולבדוק מי מספורטאי השרון צפוי להשתתף בהם – ולמי יש אפילו סיכוי לחזור עם מדליה.
זו לא תהיה הפעם הראשונה. ישראל זכתה עד עכשיו ב־12 מדליות אולימפיות אישיות (ועוד אחת קבוצתית בג'ודו) ושליש מהן הגיעו מאזור השרון. גולש הרוח גל פרידמן, יליד חדרה וחבר הפועל שדות־ים, זכה בזהב באתונה־2004 ובארד באטלנטה־1996, הג'ודאית יעל ארד מהרצליה עשתה את הספתח עם כסף בברצלונה־1992 והג'ודאית ירדן ג'רבי מנתניה חזרה עם ארד מריו־2016.
מי המאמן?
נתחיל דווקא מהסוף, מג'רבי, ונמשיך איתה הלאה. חלק גדול מההצלחה שלה שייך למאמן שני הרשקו, שממשיך לגדל ג'ודאיות במועדון שלו מיטב נתניה. הרשקו, יליד כפר־סבא שגדל בנתניה ומתגורר בפרדסיה, מונה בשנת 2010 למאמן נבחרת הנשים בג'ודו ובמקביל שימש כמאמנן האישי של מספר ספורטאיות, וביניהן ג'רבי, אותה הוביל כאמור לזכייה במדליה אולימפית ב־2016 ושלוש שנים לפני באליפות העולם. הפרויקט הנוכחי של המאמן היא רז הרשקו, הג'ודאית האיכותית היום בישראל שהיא גם במקרה האחיינית שלו ותושבת נתניה.
כאשר מרכיבים בוועד האולימפי הישראלי את רשימת המועמדים לחזור מפריז עם מדליה, הרשקו נמצא בחלק העליון שלה. זה לא סתם, ביולי האחרון היא דורגה על ידי איגוד הג'ודו העולמי במקום הראשון ללא הבדלי משקל מבין הנשים בענף. הרשקו בת ה־25 מתחרה בקטגוריית המשקל הגבוהה ביותר, 78 ק"ג פלוס, ובתקופה האחרונה היא חוזרת כמעט מכל תחרות עם מדליה על הצוואר (למרות הכישלון במאסטרס בהונגריה בתחילת השבוע), ויש לה כבר שתי מדליות ארד באליפות העולם, כסף באליפות אירופה ושותפות בארד האולימפי הקבוצתי מטוקיו־2021. כל זה לא אומר כמובן שהמדליה בפריז מובטחת. יש במשקל הזה לא מעט ג'ודאיות טובות, שהרשקו בוודאי תתקשה מולן, אבל ביום טוב עם הגרלה נוחה היא בהחלט יכולה לסיים את יום התחרויות בצרפת על הפודיום.
ג'ודאית נוספת שנמצאת בצמרת טבלת המועמדות למדליה היא ענבר לניר (23), שזכתה השנה באליפות העולם במשקל עד 78 ק"ג ובתחילת השבוע במאסטרס. היא אומנם ילידת יהוד, אבל המאמן האישי שלה הוא... הרשקו. כשמדברים על ג'ודו ונתניה חייבים להזכיר את שמו של שגיא מוקי (31), שהיה במשך שנים הפנים של ג'ודו הגברים בישראל. אלא שפציעה טורדנית השביתה אותו לתקופה מסוימת וגם כשחזר להתחרות הוא לא היה במיטבו. אבל אצל מוקי אי אפשר לדעת, ביום טוב הוא עשוי להתקדם במעלה השלבים בתחרות, ואז הכל אפשרי.
אש, יא גולשת
ישראל הייתה תמיד מעצמה בגלישת רוח, וגל פרידמן מיודענו הוא הדוגמה לכך. בהמשך הגיעו עוד כמה גלשני צמרת, רובם מאזור השרון: עמית ענבר ממכמורת (שלוש פעמים סגן אלוף עולם), מעיין דוידוביץ' מהרצליה (פעמיים ארד באליפות העולם וכסף באליפות אירופה) וכמובן לי קורזיץ מחופית, ארבע פעמים אלופת העולם (הרבה בריאות, לי). הכוכבת הבאה מסתמנת להיות שרון קנטור (20) ממושב אביחיל, שמתאמנת במועדון השייט מכמורת עמק חפר. קנטור עדיין לא הבטיחה את הזכייה בכרטיס הישראלי היחידי לאולימפיאדת פריז, אבל היא מובילה במרוץ מול חברותיה לנבחרת, אותה מאמן שחר צוברי, עוד שייט אגדי ומדליסט אולימפי (אבל הוא מאילת, מה לעשות). השנה זכתה קנטור במדליית כסף באליפות אירופה ובזהב בתחרות הפרה־אולימפית במארסיי, שם יתקיימו תחרויות השייט באולימפיאדה, מה שהופך אותה למועמדת לא רק לייצג את ישראל במשחקים אלא גם להיאבק על מקום בפודיום.
נשארים במים, אבל עוברים לבריכת השחייה. לגל כהן גרומי (21) מהוד השרון יש ייחוס משפחתי מכובד – דוד שלו ערן היה שיאן ישראל במשחי פרפר, גב ומעורב והשתתף באולימפיאדת ברצלונה – אבל הוא שוחה במסלול משלו. השחייה הישראלית לא יכולה עדיין לדבר על מועמדות למדליה אולימפית, והמטרה היא בשלב זה להגיע לגמרים. גרומי עשה את זה באליפות העולם האחרונה בפוקואוקה, יפן, וקבע בכך את הקריטריון לפריז. כבר בשלב המוקדמות של ה־100 מטר פרפר הוא קבע שיא אישי של 51.61 שניות ובחצי הגמר כבר שבר את השיא ישראלי, 50.98 שניות. בגמר הוא סיים במקום השמיני בתוצאה של 51.32 שניות, אבל הוא את שלו כבר עשה ויגיע בפעם השנייה לאולימפיאדה, אחרי טוקיו.
מתן רודיטי (24) מהרצליה היה אחת ההפתעות הנעימות במשלחת הישראלית לאולימפיאדת טוקיו, כשסיים במקום הרביעי במשחה ל־10 ק"מ במים פתוחים, הישג שיא של שחיין ישראלי במשחקים האולימפיים. בחודש שעבר הוא סיים שמיני באליפות העולם, כך שנראה כי הוא עדיין בעניינים, וביום בהיר ומים צלולים אפשר לדבר על הישג גם בפריז.
