בהפועל רעננה ממשיכים ללקק את הפצעים עם ירידת המועדון לליגה השנייה, לאחר שבע שנים בליגת העל. את כמות הטעויות שנעשו העונה בקבוצה אי אפשר לספור על כף יד אחת, וכנראה שגם לא על שתיים.
מה שהכי בלט לעין אחרי החזרה מפגרת הקורונה היה שחרורם של שניים מהשחקנים הכי ותיקים במועדון - בן בנימין ועדי נמני.
קארמה רעה
נמני היה השחקן הכי ותיק ברעננה אחרי הקפטן, שניר שוקר. הוא סגר שמונה שנים בקבוצה, היה איתה בעונת העלייה לליגת העל וגם בשבע השנים שבהן שיחקה רעננה בליגה הראשונה. הוא לא האמין שככה תסתיים הקדנציה שלו במועדון שהפך עבורו לבית.
"עצוב לי שרעננה ירדה, אבל כנראה שיש דבר שנקרא קארמה רעה והיא פגעה במועדון, לצערי. מה שקרה איתי זה חלק מתהליך גדול של החלטות רעות מאוד", אומר נמני השבוע.
מה קרה בדיוק שהוביל לכך שמצאת את עצמך מחוץ למועדון, רגע לפני פתיחת הפלייאוף התחתון?
"אחרי שהפסיקו את האימונים קראו לכמה שחקנים למשרדים כדי שנגיע למתווה כלכלי. ישבנו עם גיל קופר במשרד, ואשר היה ב'זום'. דיברו איתנו על קיצוץ של חמישים אחוז ועל כל מיני קומבינציות של תשלומים, חל"ת, תוספות, מענקים, הלוואות ופרוצדורות לא מובנות. שמעתי את הדברים, לא שללתי אותם, רציתי לבוא לקראת המועדון ולהיות פייר. בכל פעם שהגענו להסכם עם קופר ורצינו להעביר את הטיוטות ולהתקדם, נתקלנו בקשיים. כל פעם המציאו סעיפים חדשים וכל מיני קומבינציות שאלוהים יודע מאיפה הם הביאו אותם".
ניסו להראות לך את הדרך החוצה?
"הרגשתי שבכל פעם שאני מתקדם איתם, הם מביאים מסמך עם סעיפים הזויים והכל מסתבך. הרגשתי שלא ממש רוצים לעזור כאן. אחרי כמה פעמים, פשוט הפסיקו לדבר איתי. היה מצב שאם בן בנימין ואני לא נביא גם את עידו לוי לחתום על אותו מתווה, אז ברעננה לא יחתמו. דברים לא ברורים. הרגשתי שמנסים לקמבן אותי. אני בא בטוב לקראת המועדון, מוכן לקצץ, מוכן להתפשר והגענו כבר להסכמות, אבל כל פעם הם העלו דברים הזויים. הוציאו אותנו לחל"ת בלי הסכמה. לאחר מכן החזירו אותנו, כי לא היתה להם ברירה. חזרתי לאימונים כי אני עומד בהסכם ועובד תחת חוזה, בניגוד אליהם, אגב. התאמנתי עד ה־31 במאי. במהלך חודש מאי ציפיתי שמישהו ידבר איתנו, ינסה לגשר ולסדר את הדברים. בכל זאת, עוד מעט חוזרים לשחק ורוצים הרי להישאר בליגה, או לפחות ככה חשבתי. אבל מסתבר שמישהו ברעננה החליט שהוא רוצה לרדת ליגה ולא מעניין אותו כלום".
ואז הגישו לך את הצעה מביכה שמשם כבר הבנת שאין חזרה.
"ארבעה ימים לפני החזרה לליגה, קופר קרא לי למשרד ונתן לי הצעה לחוזה, כאילו כדי לצאת ידי חובה. בחוזה היה קיצוץ של חמישים אחוז. אתה רוצה - תחתום, אתה לא רוצה - אל תחתום. הוא אפילו לא הסתכל לי בעיניים כשהוא נתן לי את החוזה הזה. יצאתי מהמשרד בבושת פנים. זאת היתה הצעה מעליבה מאין כמוה. וזאת לא רק ההצעה, אלא גם הדרך והתנאים. זה היה הזוי. הכל היה על מנת לכסתח אותם. הבנתי שעוד ארבעה ימים כבר לא אהיה במועדון. ייגמר החוזה ואף אחד לא רוצה אותי כאן. בימים שנותרו אף אחד לא דיבר איתי".
עברת עם אשר אלון כברת דרך ארוכה, ציפית שזה היחס שתקבל ממנו?
"עברנו יחד פרק ארוך ומשמעותי. מה לא עברתי עם רעננה. עלינו ליגה, עשינו שבע שנים בליגת העל. הפכתי לאחד הוותיקים במועדון. נתתי מעצמי הכל עבור רעננה. אכזבה גדולה מאשר אלון בתור ראש המערכת. הוא זה שמושך בחוטים ויכול היה לשנות את המצב, אבל הוא לא עשה את זה. אכזבה ענקית".
טעות אחרי טעות
יחד עם נמני מצא את עצמו בבית גם בן בנימין, עוד שחקן ותיק ומוערך. וכל זה קורה בעיצומו של הניסיון להישאר בליגה בעונה הכי קשה שעברה רעננה מאז עלתה לליגת העל.
"יכולנו גם לרדת עם בן ואיתי", אומר נמני. "הסיכוי לרדת היה גבוה, אבל יכולנו גם להישאר. ברגע שאתה מתנהל בצורה לא טובה ועושים טעות אחרי טעות, זאת התוצאה בסופו של דבר. היתה לנו עונה לא טובה, אבל אם נס ציונה הגיעה לרגע האחרון ויכולה היתה להישאר, אז גם רעננה היתה יכולה. אבל כאן עסקו בדברים אחרים שלא קשורים לכדורגל".
ברעננה טענו שאתם לא הסכמתם להתפשר, במקום להירתם לעזרת המועדון ולהיכנס מתחת לאלונקה.
"הייתי מקצץ גם שישים אחוז, אבל תראו לי קצת יחס. אל תתנו לי את ההרגשה המחורבנת שלא רוצים אותי ושעושים לי טובה שאני כאן".
אז ישבת בבית וראית בטלוויזיה איך הקבוצה שלך ממשיכה להתרסק עד הסיום המר וירידת הליגה.
"אגלה לך משהו, לא ראיתי אפילו משחק אחד של רעננה מאז. לא יכולתי ולא רציתי לראות. יש לי חברים שם, אבל יצאתי מאוכזב כל כך. לא רציתי לראות את המשחקים ו'לעשות עין' שהקבוצה תפסיד, שזה דבר טבעי אגב. כל שחקן שלא ירצו אותו במועדון בצורה כל כך מגעילה, היה אומר לעצמו הלוואי שהם יירדו ליגה. אני אמרתי לעצמי שלא אקח את זה למקומות האלה, והעדפתי פשוט לא לראות את המשחקים ולהתנתק".
איך רעננה תסתדר בלאומית בעונה הקרובה? יש גם דיבורים על כך שדמיאן רויטמן לוקח את המושכות מאשר אלון.
"דמיאן בחור רציני מאוד, ואני בטוח שאם הוא ייקח את הקבוצה, הוא יעשה הכל כדי לחזור בעונה הבאה לליגת העל. לצד האכזבה העצומה ממה שקרה איתי, אני באמת מאחל להם בהצלחה".
מרעננה נמסר בתגובה: "עדי נמני החליט לקפוץ מהספינה ברגע שנכנסו אליה קצת מים. כך לא נוהג סמל של מועדון. במקום להישאר כמו 95 אחוז מהשחקנים, נמני החליט לעזוב את רעננה דווקא בשעתה הקשה. מאחלים לו הצלחה בהמשך דרכו".
