אמנם אסף צור הוא כרגע השוער השני של אנורתוזיס פמגוסטה, אבל מבחינתו הוא כבר הגשים חלום ילדות. השוער אמנם נולד בפתח תקוה אבל מזוהה עם הפועל רעננה, שבה הוא משחק מגיל הנוער, ובמדיה גם שיחק בקבוצת הבוגרים.
העונה שעברה לא האירה פנים לצור. רעננה ירדה ליגה, וצור, בחלק לא מבוטל מהמשחקים, הציג יכולת לא מרשימה. למרות זאת זכה להתעניינות, גם מקבוצות בליגת העל, אבל העדיף לנסות את מזלו מעבר לים. לקפריסין הגיע במחזור החמישי של הליגה המקומית. הוא נכנס מהר לעניינים, שיחק שני משחקים בהרכב אבל מאז חזר לספסל ומחכה להזדמנות נוספת.
לוכד החלומות
"בסך הכל אני נהנה מאוד כאן ומנסה להגשים את החלומות שלי", אומר השבוע צור בשיחה מקפריסין. "נכון שזה לא פשוט להיות שוער שני אבל אני עובד קשה, כבר קיבלתי הזדמנויות ויהיו עוד בהמשך. מחזקים אותי כל הזמן ואומרים לי שיש לי פוטנציאל טוב והליגה עוד ארוכה. הם הבטיחו שעוד אשחק ולא מעט".
אנורתוזיס מובילה את הטבלה הקפריסאית לאחר 12 מחזורים, עם 26 נקודות. יחד איתה בצמרת הצפופה שתי נציגות העיר לימסול, אפולון וא.א.ל, ואולימפיאקוס ניקוסיה. האלופה הנצחית אפואל ניקוסיה (28 אליפויות) נמצאת הרחק מאחור במקום השמיני, ונראה שהעונה הקרב על האליפות יהיה פתוח. בעונה שעברה השביתה הקורונה את הליגה, כמו בכל העולם, ובקפריסין לא הוכרזה אלופה.
בינתיים, צור עובד קשה: "ברור שהשאיפה שלי היא תמיד לשחק, אבל זו הסיטואציה. אני מתאמן חזק כדי לקבל את הקרדיט ואני גם מקבל. בשני המשחקים ששיחקתי הייתי טוב וקיבלתי הרבה מחמאות, וזה נתן לי כוח להמשך. העונה עוד ארוכה ואמרו לי שאקבל את ההזדמנויות שלי".
איך ההתרשמות שלך מרמת הכדורגל בקפריסין?
"כשהגעתי לכאן אמרתי, מה כבר ההבדלים בין ישראל לקפריסין; אבל הייתי מופתע כשראיתי את המקצוענות. התנאים וכל המסביב ברמה מקצוענית מאוד. אנורתוזיס זה מועדון פאר בקנה מידה קפריסאי. יש כאן כמובן את אפואל ניקוסיה, שנחשבת לקבוצה הכי גדולה כאן, אבל גם אנורתוזיס הפכה למועדון חשוב וגדול בקפריסין. יש קרב גדול בין המועדונים בינתיים אנחנו ראשונים ורצים יפה, ונקווה שנרוץ ככה עד הסוף".
כשנחת צור באי השכן בתחילת ספטמבר, הליגה הייתה אחרי חמישה מחזורים וכבר ניתן אישור לקהל להיכנס, עד שהמצב התדרדר: "כשהגעתי המצב היה יחסית טוב מאוד. כבר אישרו ל־40 אחוז מהקהל להיכנס לאצטדיונים והיה נראה שהדברים בדרך לנורמליזציה לגמרי. זה היה ממש כיף ומרענן, פתאום לשחק עם קהל. ממש שכחנו את התחושה הזו. אפילו שהיה פחות מחצי התכולה, זה היה כיף גדול. אבל אז המצב התחיל להתדרדר, ביטלו את כניסת הקהל ואמרו שבינואר יבדקו שוב את האפשרות. נקווה שימצאו פתרון להחזיר קהל למשחקים בכל העולם, כי ממש קשה לשחקנים לעלות מול יציעים ריקים. זה עצוב וזה חסר לאווירה של חגיגת הכדורגל".
איך מתמודדים עם הקורונה בכדורגל בקפריסין? בארץ לא מעט קבוצות משלמות מחיר על הידבקויות.
"היו כמה מקרי הידבקות בכמה קבוצות, אבל עכשיו המצב נרגע ויש הקפדה גדולה. עושים כאן בדיקות על בסיס שבועי, לפני משחקים, ומקפידים מאוד על הנהלים. לא רוצים שהכדורגל ייסגר כאן שוב כמו בשנה שעברה. שומרים על ההנחיות. הקפריסאים יחסית ממושמעים בקטע הזה. מסכות, מרחק והכל. בהתחלה כשהגעתי הכל היה פתוח. לא הייתה חובה להסתובב עם מסכה, רק אם אתה נכנס למקום סגור. לקחו את הכל באיזי. אחרי שהמצב התדרדר החמירו עם ההנחיות, ועכשיו מקפידים יותר".
לשחק בחו"ל זה לא פשוט. לעיתים קשה להתאקלם.
"זה היה חלום ילדות שלי, לצאת לשחק בקבוצה בחו"ל, ואני שמח שהגשמתי אותו. מבחינתי זו כמובן ההתחלה ואני רוצה להמשיך ולהצליח מחוץ לישראל. רציתי להגיע מוקדם לחו"ל, עוד לפני חיי משפחה עם ילדים והכל. יש לי כאן שקט להתעסק עם הכדורגל. חברה שלי הייתה כאן חודש ועזרה לי מאוד בכל נושא ההתארגנויות, בישולים והכל. זה היה כיף גדול שהיא הייתה כאן. היא עושה פסיכומטרי והתוכנית היא שהיא תחזור לכאן לאחר מכן".
עזרה מחבר
לצור יש עוד סיוע ישראלי, דור מיכה, שמשחק יחד איתו בקבוצה וכזכור הגיע לקפריסין לאחר פרשת הכדורגלנים והקטינות, שהיה שותף לה עם חברו למכבי תל אביב עומר אצילי. בקפריסין, הרחק מאור הזרקורים הישראלי, מיכה מצליח להתרחק מאותה פרשה וחוזר להצליח על המגרש.
"לדור הולך כאן ממש מצוין. הוא משחק כאן נהדר והוא גם נקלט חברתית בצורה נפלאה. לי באופן אישי ואני חושב שגם לו זה נחמד מאוד ועוזר כשיש לך עוד ישראלי בקבוצה. לשמוע עברית זה עושה טוב ואנחנו עוזרים הרבה אחד לשני. אנחנו נפגשים כמובן גם מחוץ לכדורגל ועושים הרבה דברים ביחד".
איך הוא נראה אחרי הפרשה?
"לא אדבר במקומו אבל אני יכול לומר לך שהוא נראה כמו אחד שמאוד התגעגע לכדורגל. הוא לא שיחק כמעט חצי שנה כדורגל ולא התאמן באופן רציף ומסודר, אבל מהר מאוד הוא נכנס לעניינים והוא אחד השחקנים הכי טובים כאן בליגה. מיכה זה שחקן שלא רואים כל יום בקפריסין. כנראה שאילולא הפרשה לא היינו רואים אותו כאן בקפריסין אלא במקומות אחרים, גבוהים יותר. הוא אחד השחקנים הכי טובים ומשמעותיים כאן בכדורגל הקפריסאי".
חזרה אליך. איך זה להיות השחקן הרענני הראשון שמשחק בחו"ל?
"זה נחמד, התואר הזה. הוא לא כזה משמעותי אבל זה נחמד. העיקר שאצליח להטביע חותם, לעשות עונה טובה ולהמשיך לעוד שנים באירופה. החלום זה להישאר בחו"ל, לשחק ולהשתפר כל הזמן, וליהנות".
אחרי שהיה שוער נבחרת הנוער תפס צור את עמדת השוער הראשון בנבחרת הצעירה, אך נכשל יחד איתה בניסיון להעפיל לאליפות אירופה. "סיימנו קמפיין שהתחיל בצורה מאוד טובה עם חלומות גדולים לעלות לאליפות אירופה, אבל ההמשך היה פחות טוב. התאכזבנו מאוד שלא הצלחנו לעשות את זה ולהעפיל ובסופו של דבר סיימנו במקום השלישי. באופן אישי אני מקווה שאצליח להגיע גם לנבחרת הבוגרת. זה חלום ילדות והלוואי שזה יקרה יום אחד. זה יהיה כבוד אדיר עבורי".
עוקב אחריהם
צור, שירד עם רעננה ללאומית, עוקב מרחוק אחר הניסיון של חבריו לחזור לליגת העל. "משחקים אני לא ממש מצליח לראות אבל ברור שאני עוקב אחריהם. יש לי שם חברים טובים מאוד ואני בקשר איתם ומתעניין מה קורה ברעננה. אני מקווה שהם יצליחו להגשים את המטרה הגדולה שלהם, לחזור מהר לליגת העל. נכון שבינתיים הם קצת מתקשים אבל השחקנים מספרים לי שיש אווירה טובה, כמו תמיד ברעננה. לא מתרגשים מדברים שבמקומות אחרים אולי היו כבר פועלים כולם ביחד ומכוונים מטרה".
מילה אחרונה על הגדול מכולם שהלך לעולמו בשבוע שעבר. איך קיבלו את העניין הזה בקפריסין?
"המוות של דייגו היה כמובן שוק אדיר לכולם. כששמעתי על כך ממש הרגשתי רעד בגוף ולקח לי כמה זמן לעכל את הבשורה הרעה הזו. במשחק האחרון שלנו עשו מחווה למראדונה, כאשר עלו עם שלט פריסה ענקי עם דיוקן שלו".