אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה,
גם אתה,
תתחדש.
השיר "התחדשות" שכתבה והלחינה נעמי שמר מדבר על חזרה לשגרה ולעבודה הסדירה אחרי חגי תשרי, אבל גם על הזדמנות לצאת לחיים חדשים ולהתחיל מהתחלה. אז הנה אנחנו אחרי החגים ומבחינתנו, אוהדי הספורט, מדובר בתחילתה של עונה חדשה. הסתיימה תקופת ההכנה, נסגר חלון ההעברות, סגלי הקבוצות התגבשו סופית (עד חלון ההעברות הנוסף בינואר) וזה הזמן לבדוק איך התכוננו קבוצות השרון לעונת 2021/22. האם הן התחדשו, כמו בשיר של נעמי שמר, או שמא מה שהיה הוא שיהיה.
הפועל כפר־סבא
תקופת ההכנה התחילה טוב, למעשה כבר במהלך סיום העונה שעברה שחלפה על הקבוצה לרעה. במשפחת שום הפיקו את הלקחים והתחילו לעבוד במהירות כדי להחזיר את הקבוצה כמה שיותר מהר לליגת העל. הצעד הראשון היה החתמתו של המאמן אורי גוטמן. על פניו, מינוי שלא תואם את פילוסופיית המשחק של יצחק שום, שדוגל בכדורגל אטרקטיבי והתקפי. גוטמן ג'וניור, לעומת זאת, דוגל בכדורגל מסודר, מאורגן, שלא לומר הגנתי – כיאה לבית הספר שממנו הגיע, של אביו אלי ושל מורו ורבו יוסי אבוקסיס. ויש גם את העניין של התערבות הבעלים. אורי גוטמן ויתר על ההזדמנות שקיבל לאמן בליגת העל ועזב את הפועל חדרה בעקבות חילוקי דעות עם אורן גולן, האיש החזק בקבוצה או איזה תואר שתרצו להדביק לו. אז איך גוטמן אמור להסתדר עם בעלים דעתן, שלא מהסס להגיד את דעתו למאמנים שעובדים אצלו? אז מסתבר שזה מסתדר. הכל עניין של תדמיות, ואם שמים אותן בצד ומתייחסים לגופו של עניין הדברים עובדים כמו שצריך – ונכון לעכשיו יש הרמוניה בין הצדדים, או זה לפחות מה שהם משדרים.
נחזור להכנות של הפועל כפר־סבא. גוטמן התחיל לעבוד והביא ארבעה שחקנים ששיחקו תחתיו בעונה שעברה בנס־ציונה, ומקבלים בינתיים קרדיט בהרכב. אבל ההחתמה המשמעותית ביותר, זו ששימשה כהצהרת כוונות, הייתה של גיל יצחק, חלוץ מוכח בליגה הלאומית שהיה על הכוונת של לא מעט קבוצות. גוטמן עצמו העיד שכפר־סבא "התאבדה" עליו מבחינה כלכלית כדי שיהיה לה סקורר ברמתו. בהמשך הוחתמו גם שחקנים מנוסים כמו מתן פלג ואורי מגבו, ואפשר היה לתת ציון "טוב מאוד" לתקופת ההכנה אלמלא אי־ההצלחה בימים האחרונים של חלון ההעברות להחתים עוד שני שחקנים שגוטמן רצה. כפר־סבא לא הצליחה להחתים שוער במקום מתן זלמנוביץ' שקיבל הודעת שחרור אבל נשאר בסופו של דבר, ועוד שחקן התקפה. מיקו ממן, מוטי מלכה, עמנואל סמדיה ואפילו רועי זיקרי עמדו על הפרק, אבל אף אחד מהם לא הגיע וגוטמן נאלץ להסתפק בסתיו טוריאל הצעיר ממ.ס אשדוד. איך כל העסק הזה יתגבש לקבוצה שתשיג את המטרה – עליית ליגה – נראה במשחקים הקרובים, כשהליגה תתחיל לרוץ.
הפועל רעננה
גם במקרה הזה תקופת ההכנה לעונה הנוכחית התחילה כבר לקראת הסיום העונה שעברה, והכוונה היא חזרתו של אשר אלון לעניינים. הבעלים ואיש הנדל"ן לקח אחריות על ירידת הקבוצה ללאומית והודיע לפני שנה וחצי על יציאה לחופשה ארוכה מכדורגל כשהוא משאיר את הניהול השוטף לשותפו לבעלות, דמיאן רויטמן. החופשה הארוכה של אלון נמשכה פחות משנה, ולקראת סיום העונה שעברה הוא חזר כדי להציל את הקבוצה מירידה לליגה א'. אחרי שהמשימה הוכתרה בהצלחה, אלון התחיל לתכנן את העונה הנוכחית כשהפעם המטרה היא לחזור לליגת העל.
הצעד הראשון היה הבאתו של המאמן אלירן חודדה, שהצליח מאוד בעונה שעברה עם הפועל איכסל, וגם השחקנים שהוחתמו הם שמות לא רעים: השוער ברק לוי, בן אז'ובל, ליעד אלמליח שעלה ליגה על נוף הגליל, אמיר בן־שמעון מקריית־שמונה. פרשנים מסוימים אפילו סימנו את הקבוצה כמועמדת בכירה לסיים באחד משני המקומות הראשונים. למרות הפתיחה הלא מעודדת במחזורים הראשונים, רעננה לא הביאה חיזוק לקראת סגירת החלון וההישג המשמעותי שלה היה לשמור בסגל את אז'ובל ומוחמד בדארנה, שהיו כבר בדרך לחתימה במכבי פ"ת ובבני־יהודה, בהתאמה.
הפועל רמת השרון
בפראפרזה על משפט מהספר ההומוריסטי המיתולוגי "זו ארץ זו" אפשר להגיד על ההכנות של רמה"ש: "מי שלא טרח בערב שבת, בום טראח בשבת". רוב הקיץ עבר על ראשי הקבוצה בניסיונות "לגרד" תקציב כדי שיהיה אפשר להעמיד סגל ראוי. היה אפילו שלב שהרשות לבקרת תקציבים שלחה מכתב התראה, שאיים להוריד את הקבוצה לליגה א' בגלל אי היכולת להעמיד ערבויות מספקות לתקציב. אלא שסוף טוב הכל טוב, והעניינים הסתדרו. אבל האם זה באמת סוף טוב? בסופו של דבר נבנה סגל סביר בהחלט שכולל כמה מושאלים מהפועל ת"א, ביניהם גיא סביליה, יהונתן לוי ותום אחי מרדכי, בזכות ההסכם בין שני המועדונים. יש גם שני חלוצים לא רעים, אליאור משעלי ועוז פרץ, ובעיית השוער נפתרה עם הבאתו ברגע האחרון של עומר נראון מבני־יהודה. איך כל זה יתחבר? ימים יגידו. מה שבטוח, צריך למצוא במועדון מנגנון ארוך טווח, שלא יאלץ את ההנהלה להמציא את הגלגל בכל קיץ מחדש.
מכבי והפועל הרצליה
כמו בשיר של הרצל קביליו המנוח, "עוד שבת של כדורגל", הקבוצות של הרצליה רוצות להעביר עוד עונה של כדורגל בליגה א'. בלי שאיפות לעלות ללאומית ועם תקוות לא להסתבך במאבקי הירידה לליגה ב'. אריאל שיימן החזיר את המאמן עופר טלקר לקדנציה רביעית במועדון, והשניים בנו קבוצה סבירה שמבוססת על הניסיון של ברק לביא בן ה־34 בהגנה והברק של דני רוזנבליט בחלק הקדמי.
גם בצד השני של הכביש (ואולי בכלל שתי הקבוצות נמצאות באותו צד של רחוב סוקולוב) אין הרבה בשורות בקבוצה של אלי חיו חמו והמאמן ארז בנודיס, אולי חוץ מעידן דוד, שהפציץ רביעייה במשחק הראשון בליגה. יש רק דבר אחד מוזר, שאין דרבי בהרצליה, משהו שהיה יכול להרים את האווירה בעיר – בכלל שמכבי משובצת במחוז דרום והפועל בצפון.
בני הרצליה
להבדיל מקבוצות הכדורגל בעיר, מועדון הכדורסל של בני הרצליה עבר קיץ סוער למדי. זה התחיל עם מהפכה ניהולית. היו"ר הוותיק והכל־יכול אלדד אקוניס, שהיה למעשה גם המנהל המקצועי, פינה את התפקיד השני לטובתו של זופר אבדיה, שידוע אמנם לאחרונה כאבא של דני, אבל עוד לפני כן הוא היה שחקן מצוין בעצמו ובעל "מוח כדורסלי".
הצעד הראשון היה הגעה להסכם שיתוף פעולה עם מכבי ת"א, ששלחה להרצליה את מאמן הנוער שלה אורן אהרוני ואת השחקנים סנדי כהן ודורי סהר. זופי החתים עוד כמה שחקנים זרים והצעד המפתיע ביותר היה החזרתו ארצה של שון דוסון אחרי שלוש עונות בחובנטוד בדאלונה הספרדית. אם כל העסק הזה יתחבר כמו שצריך, בני הרצליה יכולה להיות בעונה הקרובה המרעננת הרשמית של ליגת העל.
