אחת הפציעות הכי מבאסות שעוברים ספורטאים היא בגיד האכילס. תשאלו את זלאטן איברהימוביץ' ואת קווין דוראנט. לא פעם גורמת פציעה כזאת להשבתה לתקופה ארוכה, ויש אפילו כאלה שנאלצו לפרוש בגללה.
מתן אוחיון, שסבל מאותה פציעה, כבר היה קרוב לתלות את הנעליים, אבל התשוקה למשחק של הבלם הוותיק (34) לא נתנה לו מנוח, ולאחר שנה שלמה שבה היה מושבת הוא חוזר למגרשים וינסה לעזור להפועל רעננה לחזור לליגת העל.
"תענוג גדול לחזור לשחק, להתאמן ולהיות במסגרת", אומר אוחיון השבוע. "כדורגל זאת אהבה גדולה, וזה תענוג לחזור לעניינים. זה היה חסר לי מאוד".
נתתי צ'אנס
אוחיון נפצע לפני שנה וחצי, במדי הפועל באר שבע. הוא המשיך לשחק למרות הפציעה, עד שהרגיש שהוא לא מסוגל. הוא נאלץ לעבור ניתוח ואחריו שיקום לא פשוט. לא מעט שחקנים בגילו היו מרימים ידיים, מוותרים על הניתוח ותולים את הנעליים. אבל אוחיון החליט שהוא לא מוותר כל כך בקלות על אהבת חייו.
"זה לא היה פשוט. היו לי הרבה מחשבות על פרישה", הוא אומר. "חשבתי אולי ללכת כבר למקומות אחרים בחיים. חשבתי על כך לא מעט, וניסיתי להבין מה הכי טוב עבורי. הפציעה לא הייתה קלה, אבל החלטתי לתת לכדורגל עוד צ'אנס ולכן החלטתי לעשות את הניתוח. הגוף משתקם מהפציעה, ואני אחזור לעצמי".
רוב השחקנים בגילך היו מוותרים ופורשים.
"זה עניין אישי לכל אחד. היו לי הרבה מחשבות. עברתי הרבה בקריירה. אני כבר לא שחקן צעיר בתחילת דרכו, וזה לא שיש לי עוד הרבה שנים קדימה. גופנית תמיד הרגשתי טוב, זאת פשוט הייתה פציעה טורדנית שהגבילה אותי. גיד אכילס זה לא אזור קל, אבל החלטתי שאני לא מוותר, עושה ניתוח, עובר שיקום כמו שצריך. ברוך השם, אני מרגיש עכשיו בסדר גמור. הצוות המקצועי לוקח בחשבון שלפעמים אני צריך להוריד עומס פה ושם כדי להיכנס בהדרגתיות לכושר. יש כאן צוות מקצועי מצוין שמבין את זה, ויחד אנחנו עושים את הדרך הנכונה שבה אני חוזר בצורה אופטימלית".
בינתיים הוא כבר ערך כמה הופעות במדים האדומים של רעננה בגביע הטוטו. מול רמת השרון פתח והוחלף בדקה ה־57, מול כפר שלם פתח והוחלף בדקה ה־58 ונגד הפועל רמת גן קיבל מנוחה והיה מחוץ לסגל. במשחק שנערך ביום חמישי מול אחי נצרת (לאחר סגירת הגיליון) הוא היה אמור לחזור להרכב.
"היה כיף לעלות למגרש ולשחק אחרי כל כך הרבה זמן", הוא אומר. "הרגיש לי טוב מאוד. היו את החששות מבחינת הפציעה והחלודה שצברתי, אבל הכל עבר בסדר גמור ואני בטוח שהדברים ייראו אפילו טוב יותר בהמשך. אכנס לכושר משחק ואתרום עוד הרבה להפועל רעננה".
תחנה מספר 11
רעננה תהיה התחנה ה־11 בקריירה של אוחיון. הבלם, שגדל באשדוד, עבר בין היתר גם במכבי חיפה, בהפועל תל אביב ובהפועל באר שבע, וגם יצא להרפתקה באירופה במדי שרלרואה בליגה הבלגית.
עכשיו הוא מצטרף למועדון צנוע, חם ומשפחתי, שמתלבש היטב על האישיות הטובה שלו. תוסיפו לכך את העובדה שיש לו בארון לא פחות משבעה תארים - גביע עם קריית שמונה, שלוש אליפויות בבאר שבע, איתה זכה גם בגביע הטוטו ובאלוף האלופים - ותקבלו שחקן עתיר נסיון שמצפים ממנו להנהיג את הקבוצה בדרך חזרה לליגת העל.
"זה גם היה אחד השיקולים שהובילו אותי בהחלטה להגיע לרעננה", אומר אוחיון. "רציתי להגיע למקום שיש בו אתגר, ששואפים הכי גבוה ורוצים לעלות ליגה. כשאתה במועדון עם יומרות כאלה, זה מדרבן כל הזמן".
איך בכלל נוצר הקשר עם רעננה?
"רציתי ללכת למקום שבו אוכל לשחק עוד כמה שנים קדימה. שאם ארגיש בו טוב, אשאר לתקופה. לא סתם ללכת להתאמן אלא למקום שאוכל לראות את עצמי צועד איתו קדימה. רעננה נראתה לי מקום טוב ונכון לחזור לעניינים".
הקבוצה מוכנה להסתער על הכרטיס לליגת העל?
"זה לא הולך להיות קל. תמיד הקבוצה שיורדת מועמדת לעלות חזרה. יש ברעננה קבוצה טובה וכשרונית. יש הרבה חבר'ה צעירים ומוכשרים, ויחד עם השחקנים עם הניסיון והזרים שהגיעו נוצר כאן תלכיד טוב, ונוכל לרוץ חזק".
בזמן שמתן נעלם מאור הזרקורים בעקבות הפציעה, מי שתפסה את תשומת הלב המשפחתית היא ליאור, האחות הצעירה לבית אוחיון, האקסית המיתולוגית של חנן ממן, שכיכבה ב"מאסטר שף".
"כל המשפחה כל כך גאה בה על כל מה שעשתה", אומר מתן. "ב'מאסטר שף' היא היתה אלופה אמיתית ומדהימה. לאחר התוכנית היא התפתחה באופן עצמאי ומאוד יפה. היא פתחה מסעדה ביפו. היא עושה שם אוכל נהדר וטעים, ואני רק מאחל לה שתמשיך להצליח".