"אפילו למשחק אימון רציתי להתפלח" / דולב גנדל, אוהד הפועל כפר סבא
גיל: 17 וחצי, תלמיד כיתה י"ב
כמה שנים אוהד? "האמת, שכילד קטן כלל לא אהבתי כדורגל. כשגדלתי, יום אחד האהבה פשוט הגיעה לי בבום! משנת 2010 נדבקתי במחלה הירוקה והתחלתי ללכת לכל משחקי הקבוצה, עד היום כמובן".
מהי הפועל כפר סבא עבורי?: "אהבה מיוחדת, ללא תנאים. כזו שתישאר אצלי בלב עד סוף חיי, וכזו שאני תמיד אהיה שם בשבילה - בכל מקום, בכל זמן וגם ברגעים הקשים ביותר. יש לי את כל המרצ'נדייז האפשריים של הקבוצה. סבי היה שחקן ומאמן במשך שנים רבות במועדון. כיום הוא כמובן אוהד, ובעבר גם היה לוקח אותי איתי למשחקים ומכניס אותי לשבת איתו ביציע הכבוד, ליד כל שחקני העבר האגדיים. גם אבי היה שחקן מצליח במחלקת הנוער ומאז ועד היום אוהד שרוף של הקבוצה. ואם זה לא מספיק, אני בעצמי עובד במועדון בתור מאמן בבית הספר לכדורגל. לכן, למועדון הזה יש מעמד מיוחד אצלנו במשפחה, והוא חלק מרכזי בחיי".
למה הכי התגעגעת בכדורגל?: "להתרגשות שיש ביום המשחק. להיכנס ליציע יחד עם אבא, להתמקם במקום הקבוע ולחכות לחברים. לראות את היציע מתמלא, לחייך ולהילחץ ביחד עם חבריי לפני המשחק, ואז כמובן להתחבק ולעודד בטירוף עם כולם. לקפוץ אחד על השני בשערים של הקבוצה, ולסיים בניצחון וכמובן עם גרון צרוד. אמנם, לצערי, זה לא חוזר כרגע במתכונת הזו, אבל נהיה סבלניים ואופטימיים, והימים האלו עוד יחזרו ובגדול".
למה לא התגעגעתי?: "להפסדים. לחכות כל השבוע למשחק, להיכנס לאיצטדיון באווירה טובה ואז הכול נהרס כשיוצאים בבאסה גדולה. האווירה השלילית ביציאה, הנסיעה השקטה והמבאסת הביתה, ההבנה שהמצב שלנו בטבלה נפגע. אנחנו כאוהדי כפר סבא חווינו רגעי משבר, שאני בספק שחוו מועדונים אחרים בסדר הגודל הזה. מה שמיוחד בנו זה המזוכיזם, לפעמים מרגיש כאילו נועדנו לסבול, אך תמיד נאהב ונתגאה בקבוצה שלנו".
היה צריך להחזיר את הליגה גם בלי קהל?: "כמובן! הכדורגל הוא לא סתם משחק, הוא דרך חיים. הוא הפרנסה של כל השחקנים והמאמנים. הוא הבידור והאהבה של מאות אלפי האוהדים".
איפה אראה את המשחקים?: "עם אבא, סבא והחברים כמובן. לפעמים נארח אצלנו ולפעמים נתארח בבתי אוהדים אחרים".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש?: "אפילו למשחק האימון האחרון רציתי להתפלח. הגעגוע הוא עצום, ואין כמו לצפות במשחק מהמגרש עצמו, ולעודד את הקבוצה".
"התגעגעתי אפילו להקנטות של היריבות" / איתי אדטו, אוהד הפועל רעננה
גיל: 36
מהי הפועל רעננה בעבורי: "עבורי זה המקום לברוח מכל ענייני השבוע. שלוש־ארבע שעות שבהן אני באמת נהנה ומתפרק מלחצי השבוע (או סובל כמו העונה)".
למה הכי התגעגעת בכדורגל: "לתחושות במגרש, לשמוע את הקהל, לגול של הקבוצה שלי ולהד שבא אחרי. אפילו להקנטות של אוהדי היריבה".
למה לא התגעגעתי בכדורגל: "לא מתגעגע לאירועים אלימים, לתקשורת לא מפרגנת, לא מכבדת ובחלקה גם לא מבינה".
היה צריך להחזיר את הליגה גם בלי קהל? "אני קצת משוחד. הלוואי שלא היו מחזירים כי נראה שזאת האופציה היחידה שלנו להישאר, אבל מנקודת מבט אובייקטיבית אני חושב שהשיא מאחורינו והגיע הזמן לחזור לשגרה באחריות, גם אם זה אומר בלי קהל. בכל מקרה, הייתי מעדיף נציגות סמלית של אוהדים לכל מועדון עם שמירת מרחק כמקובל".
איפה אראה את המשחקים: "כל האופציות פתוחות, ככל הנראה עם חברים בבית".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש?: "חד משמעית כן. במיוחד למשחקים שידוע מראש שלא יהיה בהם הרבה קהל (כמעט כל משחקי הפלייאוף התחתון) ואז, לדעתי, אפילו לא צריך להתפלח. אפשר יהיה להכניס מספר מצומצם של אנשים מכל קבוצה".
"כבר בדקתי פתחי יציאות חירום של כל האיצטדיונים" / קובי נעים, אוהד הפועל רעננה
גיל: 44
כמה שנים אוהד?: 11 שנה
מהי הפועל רעננה בעבורי: "משפחה אחת גדולה".
למה הכי התגעגעתי בכדורגל?: "למתח ולהתרגשות לפני המשחקים, לתפאורה והשמחה לאחר הניצחונות. התגעגעתי גם לפגוש את החברים באיצטדיון".
למה לא התגעגעתי בכדורגל?: "לשיפוט הלא שוויוני, לאלימות ולגזענות".
היה צריך להחזיר את הליגה גם בלי קהל?: "לדעתי ממש לא. בלי קהל זה יראה כמו משחק אימון בלי האווירה".
איפה אראה את המשחקים? "אצפה במשחקים בבית, עם חברים טובים ועם הילדים".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש?: "ברור שכן. כבר בדקתי פתחי יציאות חירום של כל האיצטדיונים להתפלח".
"המשחק קובע את מצב רוח במהלך השבוע" / יגאל קטן, אוהד הפועל רעננה
גיל: 57
כמה שנים אוהד?: "אני אוהד את רעננה מ־1972".
מהי הפועל רעננה בעבורי: "הפועל רעננה היא בשבילי הכל. אומר רק שהמשחק בשבת קובע את מצב רוחי לאורך כל השבוע".
למה הכי התגעגעתי בכדורגל: "התגעגעתי לתפאורה של המגרש, למתח שלפני המשחק ולהכנה הנפשית לקראת המשחק".
למה לא התגעגעתי בכדורגל: "לא התגעגעתי לשיפוט הנורא, לביטול גולים חוקיים עם או בלי עזרת ה־var, דבר שגרם לאיבוד האמונה שאפשר לנצח אצל השחקנים והאוהדים".
היה צריך להחזיר את הליגה גם בלי קהל?: "אני חושב שהיה צריך לסיים את הליגה. השחקנים איבדו מכושרם וגם פחד להיפצע או להידבק, ואין טעם לשחק בלי קהל. אין אווירה, לא לנו ולא לשחקנים".
איפה אראה את המשחקים: "את רובם לבד ואולי חלק עם חבר".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש? "בטח ייתנו לנו להכנס..יגידו אלה רעננים תרבותיים".
"הקבוצה היא כמו אישתי" / רונן יום טוב, אוהד הפועל כפר סבא
גיל: 49
כמה שנים אוהד: "אני אוהד את הקבוצה 42 שנה, זכיתי לראות אליפות, גביעים, עליות וירידות".
מהי הפועל כפר סבא בעבורי: "הפועל כפר סבא בשבילי היא כמו אשתי (חי ואמות אוהד הפועל כפר סבא)".
למה הכי התגעגעתי בכדורגל: "אני מתגעגע לוויכוחים לפני ואחרי משחקים, לקהל המרגש".
למה לא התגעגעתי בכדורגל: "לא התגעגעתי? הכדורגל זה סם החיים שלי."
היה צריך להחזיר את הליגה גם בלי קהל? "אסור להחזיר את הליגה ללא קהל. בלי קהל אין ערך ספורטיבי למשחקים".
איפה אראה את המשחקים: "אראה את המשחקים עם חברים בטלוויזיה".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש? "אם תהיה אפשרות יצירתית - אכנס למשחקים".
"טוב שהחזירו, גם ללא קהל" / בני הראל, אוהד הפועל כפר סבא
גיל: 52
כמה שנים אוהד: "48 שנים".
מהי הפועל כפר סבא בעבורי: "הקבוצה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני על הכתפיים של אבא שלי במגרש הישן של כפר סבא. יש לי גם קעקוע של הפועל כפר סבא, שעשיתי לפני ארבע שנים כשעלינו חזרה לליגת העל".
למה הכי התגעגעתי בכדורגל: "לאווירה ביציע. אני הולך עם האחיינים שלי והחברים שלהם, וכיף. לפעמים גם הבנות שלי מצטרפות אליי. הן גם אוהבות כדורגל".
למה לא התגעגעתי בכדורגל: "למשחקים בימי חול. להתארגן אחרי העבודה למשחק, אין כוח, עייפות, האחיינים בצבא לא יכולים לבוא. זה מעצבן. למשחקי בית אני תמיד הולך גם בימי חול, נדיר שאני מפספס גם כשאין חשק".
היה צריך להחזיר את הליגה: "טוב שהחזירו גם ללא קהל. צריך לסיים את הליגה כמו שצריך. לקבל הכרעה, זה כמו ספר שנעלמו לו הדפים האחרונים".
איפה אראה את המשחקים: "בבית עם משפחה וחברים".
עם יד על הלב, יש מחשבות להתפלח למגרש? "לא אתפלח למשחק".
