אחרי שרץ במשך שנות חייו עשרות מרתונים וחצאי מרתון, השלים בשנה שעברה מסע מפרך בתחרות איש הברזל (3.86 ק"מ שחייה, 180.25 ק"מ רכיבה על אופניים) וריצת מרתון (42.195 ק"מ), השתתף בתחרות בשוויץ שבה טיפס 11,674 מדרגות ורץ לפני שנתיים מאה קילומטרים רצוף בספרטניון בתל אביב, עשה אבי תורג'מן את המסע שקשה אפילו לדמיין – ריצה 42 ק"מ מתחת לאדמה.
עומק של 500 מטר מתחת לאדמה
תורג'מן (60), ממודיעין, נשוי לפאני ואב לארבעה, במקור מקרית גת ("מירי רגב למדה שכבה אחת מתחתיי"), הפך לישראלי הראשון שמשלים את "הקריסטל מרתון" בגרמניה, מרוץ שנערך במכרות מלח מאות מטרים מתחת לאדמה. בסיום המסע הבלתי ייאמן צילם תורג'מן סרטון בן 50 שניות כשהוא עייף ומותש מהמסע, ובו הקדיש את המירוץ לחטופים ולחטופות במנהרות בעזה כבר יותר מ-540 ימים, תוך שהוא מזכיר את החטוף איתן מור.
אולי יעניין אתכם:
"כרגע סיימתי מרוץ מאוד מאוד קשה, ריצת מרתון במכרות בגרמניה בעומק של 500 מטרים מתחת לאדמה. היה לי מאוד קשה כי אני פצוע ולא התאמנתי לגמרי", סיפר תורג'מן בסרטון, "את הריצה הזו אני מקדיש לחטופות ולחטופים שלנו כדי שיחזרו במהרה הביתה, ובמיוחד לצביקה מור ולבנו איתן, שבעזרת השם יחזור במהרה הביתה בריא ושלם. צביקה הוא בנאדם נפלא, הכי חכם שאני מכיר, הכי ג'נטלמן והכי נעים הליכות. אני בטוח שגם הבן שלו כזה, את הריצה הזו אני מקדיש להם מכל הלב".
הישראלי היחיד - "פחדתי לשאת דגל"
על ההחלטה להקדיש את המרתון לחטופים בעזה אומר אבי "אני לא איש פוליטי, לא מגיע לכביש איילון כדי להפגין, לא עושה מדורות, לא נשכב על הכבישים וגם לא מגדף את ראש הממשלה. זה לא משנה לי מי ראש הממשלה בישראל. הרגשתי בחלק הזה שיש לי סיפור עם החטופים ואני חייב להמחיש אותו".
נטלת סממנים ישראלים במירוץ?
"שקלתי לרוץ עם דגל ישראל או עם חולצה עם סמל המדינה, אבל האמת היא שפחדתי. אמרתי לעצמי 'לך תדע, אולי איזה משוגע ידקור אותי עם אולר שם מתחת לאדמה, אז נזהרתי עם זה'".
ומה לגבי אזכור החטופים?
"ניסיתי לפני המירוץ לעניין חבר שפועל במסגרת מינהלת החטופים. אמרתי לו: 'תשמע, אולי זה יעניין את המשפחות, אולי ירצו לתת לי חולצה עם התמונות או משהו כזה'. זה היה לי בראש בהכנות, לפני הריצה ובמהלך הריצה, אתה לא יכול שלא לחשוב במרוץ על החטופים, מהשנייה הראשונה שנכנסתי למנהרה חשבתי מיד עליהם. הם לא יודעים מתי יצאו משם אם בכלל, הם בקושי מקבלים אוכל, שתייה ומקום לעשות את הצרכים, דברים שכמובן שקיבלתי במירוץ הזה".
ההכנות - הקפות ביער בן שמן ובחניונים
המרוץ התקיים בחודש שעבר בבאד סאלזונגן, גרמניה בפעם ה־17. מזג האוויר היה 6 מעלות מתחת לאפס. אבי שיצא לנסיעה בגרמניה מלווה עם אשתו, נכנס לעומק האדמה יחד עם עוד כ-200 ספורטאים וספורטאיות מרחבי העולם. המעליות הורידו אותם לעומק 500 מטרים ושם הם נסעו במשאיות עוד כעשרה קילומטרים. הטמפרטורה במעמקי האדמה הייתה 21 מעלות. מזג אוויר מושלם לריצת מרתון שכללה 13 סיבובים. מדובר בתוואי מטורף של כמעט אלף מטר עליות וירידות תלולות במיוחד. "זכיתי להיות הישראלי הראשון שמשתתף במרתון כזה", הוא מספר.
איך נערכים למירוץ כזה?
"שישה שבועות לפני התחרות נפצעתי ובכיתי כמו תינוק מכאבים. הייתי במנוחה מוחלטת שהחזירה אותי לעמוד על הרגליים, ארבעה שבועות לפני המרתון הסתפקתי בהליכות עם הכלב וסיבובים בקניון".
איך בכלל עלה לך הרעיון לקחת חלק במרתון כזה?
"זה קרה בעקבות חיפוש פשוט שלי באינטרנט. בחודש יוני או יולי בשנה שעברה אחרי שחזרתי מתחרות טיפוס אלפי מדרגות בשוויץ, חיפשתי אתגר נוסף והגעתי למרתון הזה. יש כל מיני אתרים של משוגעים לתחרויות מטורפות, ראיתי ריצת מרתון מתחת לאדמה בגרמניה והחלטתי שאני הולך על זה".
אז איפה התאמנת? במנהרות של הרכבת בדרך לירושלים כשהיא לא עבדה?
"לא לא", אומר תורג'מן בחיוך. "התחלתי את האימונים באוגוסט בריצות רגילות למרחקים ארוכים. בשביל לתרגל עליות וירידות כמו בגרמניה רצתי ביער בן שמן, בשלב מסוים נכנסתי לקניונים ולחניות כדי לדמות מקום סגור. הייתי בחניות של קניונים במינוס 2, גם במינוס 3. רצתי עם קסדה ופנס, כי יש קטעים שמסוכן וחשוך בתחרות אז גם דימיתי את זה".
ואימונים במעמקי האדמה היו?
"אין, לא היה דבר כזה. יש רק בעזה, אז מה רצית שאלך לעזה?".
רגעי השבירה - "המסלול היה מטורף"
אבי כלל לא היה בטוח שיצלח את המרתון. למעשה זמן קצר לפני האירוע הוא כבר הכין את עצמו לאפשרות שיוותר. "כמה ימים לפני המרתון הודעתי בבית שאני לא רץ, אמרתי לעצמי שכבר שילמתי טיסה עליי ועל אשתי, זה כולל תשלום מלונות ורכב ומקסימום נעשה טיול. שבוע לפני הבן שלי ראה שהזמנתי באינטרנט פנס לראש, אז הוצאתי את הקסדה והכנסתי אותה למזוודה. ברגע האחרון החלטתי שאני לא מוותר.
"זו חוויה לכל החיים. בהתחלה ירדנו במעלית כמה מאות מטרים מתחת לאדמה. הגענו תוך דקה וחצי למטה. אחרי שיצאנו מהמעלית עברנו למשאיות ונסענו מתחת לאדמה שבעה או שמונה קילומטרים. זה היה מחזה פסטורלי.
"היינו כ-200 רצים, חצי מהם עשו מרתון. היה לי קשה כי לא הייתי מאומן מספיק. התבססתי על הכושר, העקשנות והראש שלי. בנוסף היו לי כאבים בברך והמסלול היה מטורף, אלף מטר של עליות".
היה רגע שחשבת שלא תצלח את זה?
"אני ראש ברזל. יש לי ראש ברזל. היה לי קשה מוות, אבל אמרתי שאני מסיים, אין אפס, זה יקרה ויהי מה. היה לי קשה בעיקר בירידות. המשבר הקשה התחיל בערך באמצע הריצה, אבל אצלי אין דבר כזה להפסיק ריצה. הרגשתי פיסית מאוד גרוע, גם לא אמרתי את זה לאשתי".
צפו באבי תורג'מן ברגעים שאחרי המרוץ:
אבי תורג'מן. הישראלי הראשון שהשלים מרתון מתחת לאדמה
(צילום: פרטי)
השורשים בקריה - מיקי זוהר יתקשר?
אבי תורג'מן גדל וצמח בקרית גת, למד בבית ספר תיכון רוגוזין, תמיד היה ספורטאי ברמ"ח איבריו. שיחק כדורסל בעירוני קרית גת עד גיל 27, בהמשך עבר לתחום הריצה. ללא אימונים מיוחדים הוא רץ לראשונה חצי מרתון במרתון תל אביב בזמן מצוין של 1.20 שעות. אבי המשיך לשחק כדורסל בליגות נמוכות עד גיל 48 אז החליט להתמקד בריצות. "עשיתי מאז אולי 30 ריצות מרתון בחיי", הוא אומר.
בשנים האחרונות הוא עבר לתחום הטריאתלון, זה נמשך לחצי איש ברזל, ובתחילת שנת 2023 סיים מירוץ של מאה קילומטרים. "התוצאה שלי במירוץ תל אביב בספרטיניון 100 ק"מ במשך 12 שעות".
אבי, פנסיונר של המשטרה ששירת במטה הארצי באגף הלוגיסטיקה, פרש לגמלאות לפני ארבע שנים. בני משפחתו מתקשים להבין את הטירוף שלו ובעיקר דואגים לבריאותו.
שר הספורט מיקי זוהר בן העיר שלך בירך אותך על ההישג?
"אני ומיקי זוהר בקשר טוב, הוא מאוד מעריך אותי, אבל לדעתי הוא לא יודע על המרתון שעשיתי. הוא בעיקר מכיר אותי בתור כדורסלן עבר, הרי הוא היה יו"ר קבוצת הכדורסל בקרית גת לפני שהפך לחבר כנסת ושר, משם הקשר בינינו".
אז אולי אחרי פרסום הכתבה הוא יזמין אותך ללשכתו, אולי יהיה זה ראש עיריית קריית גת כפיר סוויסה או ראש עיריית מודיעין חיים ביבס.
"הלוואי. קריית גת בליבי, שם גדלתי, צמחתי ולמדתי. מודיעין היא העיר שבה אני מתגורר עם משפחתי. לאחרונה הגעתי לביקור אצל ההורים וכבר בכניסה לעיר ראיתי שלט חוצות על שני אנשים שצלחו תחרות איש הברזל, ושאלתי למה שבמודיעין לא יעשו דבר כזה?. זה היתרון בקהילה קטנה".
אז תחזור לקרית גת וזהו.
"כן אה?", הוא אומר בחיוך. "אדבר עם אשתי והילדים על זה".
