אחרי שסיכמו בהצלחה את עונת 2018/19, בהפועל רעננה יכולים לתכנן בנחת את השנה השביעית ברציפות של המועדון בליגת העל. חוזר שנית, עונה שביעית ברצף. בשקט בשקט, בלי ששמתם לב, הפך המועדון הצנוע מהשרון לאחד הוותיקים והיציבים בליגת העל.
בלי מגרש ביתי (ברוידא, האם שומע?), עם תקציב מהנמוכים בליגה, ובעיקר עם ניהול שפוי (שאפו לאשר אלון ולדמיאן רויטמן), הפכה רעננה, בניגוד לכל התחזיות, לחברה של קבע בליגה הבכירה בישראל.
אוהב מספרות
כמו בכל פגרה, גם הפעם יש לא מעט שחקני רעננה שמחוזרים על ידי קבוצות אחרות בליגת העל. הראשון שעזב היה הבלם בן והבה, אחד הבולטים בחלק האחורי של רעננה בחמש השנים האחרונות, שסיים חוזה וחתם בהפועל חיפה.
אבל מי שעשה השנה את הפריצה הגדולה שלו הוא החלוץ הצעיר, קייס גאנם, שבקיץ האחרון הגיע מרמת השרון וסגר עונת בכורה מוצלחת מאוד בליגת העל. במכבי תל אביב כבר מגלים עניין בחלוץ המצטיין של רעננה, ועושה רושם שזה רק עניין של זמן עד שאשר אלון יקבל הצעה שלא יוכל לסרב לה.
גאנם בן ה-21 הוכיח השנה, כי מדובר בחלוץ שיכול להפוך לאחד הטובים בארץ. הוא סיים את העונה עם שמונה שערים ועוד ארבעה בישולים, יכולת מרשימה, ומספרת אחת ענקית מול הפועל תל אביב, שהותירה טעם של עוד.
"האמת היא שהיה לי משחק דווקא לא טוב נגד הפועל תל אביב, אבל הצלחתי להבקיע את השער הזה", הוא משחזר. "הכדור הגיע אליי נכון, הייתי עם הגוף במצב שאפשר לעשות מספרת והלכתי על זה. בכלל, אני אוהב מאוד מספרות".
את זה כבר הבנו. אני זוכר מספרת דומה שלך בעונה שעברה, במדי רמת השרון מול הפועל כפר סבא.
"נכון, גם אז זאת הייתה מספרת יפה. כל הזמן שואלים אותי איזה מספרת יפה יותר. שתיהן היו אחלה. הקטע ששתיהן היו בדיוק באותו התאריך, בהפרש של שנה. זה באמת קצת משוגע".
אתה עובד על זה באימונים?
"האמת שכן. גם באימונים אני תמיד מנסה לתת איזו מספרת. לפעמים זה יוצא, אבל כשזה הולך במשחק זאת חגיגה גדולה. מאז שהייתי ילד, אהבתי לעשות מספרות, ויש לי גם כמה כאלה בליגות של הילדים והנערים. המודל שלי למספרות, ובכלל בכדורגל, הוא זלאטן איברהימוביץ', שעשה לדעתי את המספרת הכי גדולה אי פעם עם נבחרת שוודיה במשחק מול אנגליה".
חוץ מאותה המספרת, גאנם ניפק גם שבעה שערים נוספים, שעזרו לרעננה להישאר בליגה כמה שבועות לפני המחזור האחרון.
"התחושות נהדרות. כשאתה עומד במטרה העיקרית שהציבו לך, זה סיפוק גדול", אומר גאנם. "הייתה דרך לא קלה, ותמיד היה לחץ של ירידה, אבל ידענו כל הזמן שאם נישאר יחד הדברים יסתדרו, וזה מה שקרה. לא היה רגע השנה שממש נלחצנו שהנה אנחנו יורדים ליגה. גם בימים לא קלים ידענו שהדברים תלויים בנו, ושנצליח במשימה שלנו".
במשחקי סוף העונה הוכחתם שאתם קבוצה עם ניסיון ואופי.
"נכון, במשחקים האחרונים גילינו אופי חזק, וידענו לעשות את מה שצריך, ולהבטיח את ההישארות עוד לפני הסוף, ולא להיגרר לקרבות הקשים של המשחקים האחרונים. כולם ראו איזה הפתעות קרו שם".
מועדונים גדולים, יותר כמו מכבי פתח תקוה וסכנין, ירדו ללאומית, ואתם ממשיכים לעונה שביעית בליגת העל.
"כן, נראה שהכול מתחיל ונגמר בכמה אתה ביחד ועובד למען המועדון שלך בלי לחץ, ועם גב בשעת צרה. את זה יש ברעננה, מה שלא תמיד קיים במקומות אחרים. כאן יש פחות לחץ מאשר בסכנין, לדוגמה, שהגיעה לתחתית ולא ידעה איך לצאת משם. היו שם הרבה בעיות ניהול. בפתח תקוה זאת הייתה נפילה מקצועית, ובאמת הפתעה שדווקא הם ירדו בסוף".
שנה שביעית שלכם בליגת העל, ובכל תחילת עונה הפרשנים מסמנים אתכם כמועמדת עיקרית לירידה.
"כל שנה שומעים את זה. התחזית היא שרעננה יורדת ליגה, ובכל שנה רעננה מסיימת בצורה שונה מהתחזיות, אז אולי זה אומר משהו. אולי צריך להפסיד כבר להצביע עליה כיורדת, ולהעריך אותה יותר".
עושה רושם שבמקרה שלכם, גם השופטים יישרו קו עם הפרשנים, ולא ממש סופרים אתכם. אתם הקבוצה היחידה בליגת העל שלא נפסק לזכותה פנדל השנה.
"זה נכון, היו לא מעט מקרים שסבלנו מהדברים האלה, וזה קצת פוגע. נראה כאילו לא ספרו אותנו גם מכיוון השופטים. לא שאנחנו צריכים טובות או משהו כזה, אבל לפחות שלא יפגעו בנו. הלכו לנו לא מעט נקודות במשחקים האלה, אבל הצלחנו להתגבר גם על זה".
הבקעתם רק 29 שערים, שזה המאזן השני הכי נמוך אחרי סכנין, שירדה ליגה.
"זה נכון, אבל ההגנה שלנו עבדה טוב, כך שהצלחנו להסתדר גם עם כמות שערים לא גדולה. אין ספק שזה דבר שברעננה חייבים לשפר לקראת העונה הבאה. קשה להישאר בליגה עם פחות מ-30 שערים. דווקא הגענו למצבים, אבל החמצנו הרבה. צריך לשפר את זה. אני בטוח שבעונה הבאה יגיע גם חיזוק בחלק ההתקפי, והנתונים ישתפרו".
איך היה לשחק באצטדיון רמת גן?
"אני דווקא נהניתי מאוד לשחק שם, והלך לי לא רע בכלל באצטדיון הזה. הבקעתי שם לא מעט שערים. קודם כול, הדשא מצוין. דבר שני, כילד הייתי רואה את המגרש הזה רק באירועים של גמר גביע, וזה עדיין מרגש לשחק שם. נכון שמוטב היה שזה יהיה מול קהל גדול יותר, אבל הכול בסדר. הגעתי מרמת השרון, אז אני רגיל לשחק מול כמות לא גדולה של אוהדים".
עונה קריטית
גאנם הוא בלי ספק סיפור הצלחה. הילד מכפר זמר הגיע למחלקת הנוער של עמק חפר בגיל 14, והפך מהר מאוד למכונת שערים קטלנית. כששיחק בקבוצת נערים ב', הצליח להבקיע לא פחות מ-57 שערים בעונה, כולל שמינייה במשחק האחרון. בשנתיים בנוער לאחר מכן הוא מצא את הרשת 55 פעמים, ונכנס לפנקסים של הסקאוטים. ברמת השרון סימנו את הטאלנט והביאו אותו למורשה. 21 שערים שלו עזרו לנוער של רמת השרון לחזור לליגת העל. שנה לאחר מכן המשיך בנוער, תוך שהוא משולב לסירוגין בבוגרים, ובשנה שעברה הבקיע 10 שערים, והיה מהגורמים המרכזיים בהישארות של רמת השרון.
נראה, כי אם זה היה תלוי במשפחת גאנם, קייס לא היה מתגלגל לכדורגל, וככל הנראה היה עובד בבניין עם בני המשפחה, שלא ממש תמכה ברעיון. אבל הילד התעקש, והיום הוא מסומן כאחד השחקנים המבטיחים יותר בליגת העל שלנו.
"אני גאה ומאושר שהצלחתי לעזור לקבוצה, שהביאה אותי ונתנה לי את הבמה. אני מקווה שהחזרתי כמו שצריך, אף על פי שהייתי יכול לתרום יותר. סימנתי לי כיעד להבקיע העונה 10 שערים, וכמעט הגעתי לזה, אבל זה בסדר. בסך הכול, לעונה ראשונה בליגת העל, עשיתי שנה לא רעה בכלל. הצלחתי להבקיע, לבשל ולעזור לרעננה".
השנה הגעת כאלמוני, קבוצות לא ממש הכירו אותך, ואולי בגלל זה היה לך קצת יותר קל?
"יש בזה משהו. הגנות לא ממש הכירו אותי, והשתדלתי לנצל את זה. בהמשך יהיה קשה יותר, זה בטוח. העונה הראשונה היא קריטית, כי אם אתה לא עושה עונה טובה, אתה יכול לפספס את הצ'אנס שלך וזהו. לרדת לשחק בלאומית או בליגה א'".
ההתחלה שלך ברעננה לא הייתה קלה. פתחת על הספסל, ולאט לאט נכנסת לעניינים.
"זה נכון, בהתחלה היה לי קשה מאוד. ההבדלים בין הלאומית לליגת העל הם גדולים. פתאום לחץ, קבוצות גדולות, אצטדיונים, הכול גדול וקשה יותר. היה לי פרק התאקלמות, אבל אחר כך השתחררתי קצת והתחלתי לשחק טוב יותר, ואז גם השערים הגיעו. מי שעזר לי בהתחלה היה מנחם קורצקי. הוא תמך בי כל הדרך, דירבן אותי ונתן לי את הביטחון שהייתי צריך. אני חייב לו הרבה על ההתקדמות שלי. הוא ידע שהגעתי ממקום קטן. הוא מכיר מצוין את רמת השרון, הוא עצמו בא משם וידע שאני צריך את הזמן ואת התמיכה".
אפרופו רמת השרון, מה דעתך על ההישארות הדרמטית שלהם העונה?
"שמחתי מאוד שהם נשארו בליגה. בסופו של דבר הם הצליחו לעשות משהו שנראָה קשה מאוד. הדברים לא היו תלויים בהם, אבל בכל זאת הם הראו שהם פייטרים, נלחמו עד הסוף והבטיחו הישארות. הם הזמינו אותי להגיע למשחק האחרון, אבל לא הרגשתי בנוח, והעדפתי לראות את המשחק מהבית. כבר שלוש שנים שהם נלחמים במחזורים האחרונים נגד הירידה, וזה מצב לא כל כך טוב, כי בסוף אתה יודע מה קורה לקבוצות כאלה, הן יורדות. אני מקווה שהם ישנו כמה דברים ולא ייגררו שוב לעונת הישרדות. המועדון יקר לי, ואני מקווה שהם יגיעו למקומות גבוהים יותר בהמשך".
היסטוריה ברעננה
היכולת הטובה של גאנם לא נעלמה גם מעיניו של מאמן הנבחרת, אנדי הרצוג. לקראת המשחקים במוקדמות היורו מול פולין ולטביה, נכלל גאנם בסגל הרחב של הנבחרת, ובכך עשה היסטוריה לרעננה, כאשר לראשונה שחקן רענני זומן לסגל הנבחרת הבוגרת.
כרגע הוא נמצא בסוג של סטנד-ביי, ולא אמור להצטרף לאימונים, אבל עקב מצוקת החלוצים של הרצוג (החתונה של דאבור, הפציעות של חמד ושל תורג'מן), עשוי גאנם לקבל קריאה להגיע לאימונים. ואם זה לא יקרה הפעם, זה רק עניין של זמן עד שהחלוץ הרענני יתפוס מקום של קבע בסגל של הרצוג.
"מצד אחד, מרגש לקבל זימון כזה. מצד שני, זה לא ממש זימון, כי אני בסטנד-ביי", הוא אומר. "כרגע אני לא אמור להגיע לאימונים, אבל נראה מה יתפתח. אם יצטרכו אותי — אגיע. בטוח שזה כיף גדול שמעריכים את העבודה שלך, ומודיעים לך דבר כזה. זה מראה שהדרך שלי נכונה. אני מקווה שבפעם הבאה כבר אתאמן ואהיה בסגל, ומי יודע, אולי גם אשחק. זה יהיה חלום שיתגשם. כבר שיחקתי בנבחרת הצעירה, וזה יהיה כבוד גדול לשחק בבוגרת".
עשית היסטוריה, אתה הרענני הראשון שמקבל זימון לנבחרת ישראל.
"זה כבוד בעבורי להיות השחקן הראשון מהפועל רעננה שמקבל זימון. אולי מעכשיו באמת יתייחסו אלינו יותר. יש כאן שחקנים מצוינים, שלא תמיד קיבלו הערכה, כי רעננה זה מועדון קטן יחסית".
אחרי עונת הבכורה שלך בליגת העל, אתה מרגיש מוכן ובשל לקפיצת המדרגה?
"בטח, אחרי שנה ראשונה בליגת העל אני מרגיש בשל לגמרי להיות חלוץ לגיטימי וטוב בליגה הזאת. הוכחתי את היכולות שלי, ויש לי עוד מה לתרום. אני מקווה להמשיך להתקדם, אם זה ברעננה או במועדון אחר. אני רוצה להישאר כאן, טוב לי בסך הכול ואני רוצה לעשות עוד עונה טובה, אבל בוא נראה מה יתפתח בקיץ".
מה המטרה שלך אחרי ליגת העל? אירופה?
"לעשות עוד עונה, טובה יותר, בישראל ואז לעבור לחו"ל. אני עוקב אחרי הקריירה של מונס דאבור, והייתי רוצה מאוד ללכת בדרכו. אני חושב שהליגה האוסטרית היא במה מצוינת, והלוואי שאוכל ללכת באותה הדרך ולהגיע לשם".
