שניר שוקר כבר לא מחפש את אחיו ביציע אחרי שהוא כובש. בתחילת פברואר ימלאו ארבע שנים מאז תאונת הדרכים הארורה שקטעה את חייו של אופיר, כשהיה רק בן 21, ושניר כבר מבין שהוא לא יראה את אחיו קופץ משמחה. ובכל זאת, זה הדבר הראשון שעובר לו בראש כשהוא מרשית.
צילום: פרטיצילום: פרטי
צילום: פרטי
(צילום: פרטי)
"אחרי השער ישר חשבתי עליו, שהוא לא שם איתי יחד ברגעים האלה", אומר שוקר. "תמיד ברגעים כאלה אתה רוצה את האהובים שלך לצידך ואיתך. אני בטוח שהוא חגג איתי שם למעלה. אי אפשר להסביר במילים כמה הגעגוע חזק ועמוק. אופיר היה רוצה שנישאר חזקים ונמשיך את החיים הלאה. הכדורגל עוזר לי מאוד להמשיך את מסלול החיים, ולהתמודד עם החלל שהוא השאיר ועם הגעגועים. לצערנו, החיים חזקים מהכול וממשיכים קדימה, אבל זה קשה מאוד. המשפחה מתמודדת עם האובדן. שורדים זאת המילה, פחות או יותר. החיים מאז הם לא אותו הדבר. זה משהו שנקרע לך מהלב.
המשפחה ממשיכה הלאה, אבל הקושי גדול. עם זאת, יש עוד ילדים ונכדים, וצריך להמשיך לשמוח, לחיות ולחוות. להמשיך הלאה, למען מי שכן נמצא כאן, וגם בעבורו". השבוע נערך זו השנה השלישית הטורניר המסורתי לזכרו של אופיר, בתיכון מטרווסט בעיר, בית הספר שבו למד. טורניר שהגה שניר, בהשתתפות היחידה הצבאית שבה שירת אופיר, תלמידי התיכון ואנשי הפועל רעננה. "זה מרגש בכל פעם מחדש, שברעננה שומרים על המסורת, וכולם נזכרים באופיר ונותנים לו כבוד", אומר שניר.
ספרינט מטורף
הקפטן הוותיק (30) של הפועל רעננה לא רווה יותר מדיי רגעי נחת העונה. הוא לא קיבל יותר מדיי הזדמנויות להוכיח את עצמו, אף שהקבוצה נראתה רע מאוד, ולמעשה נשכח לא פעם בקצה הספסל.
אבל אז הגיע המשחק האחרון מול הפועל באר שבע. שוקר נשלח לדשא בדקה ה-75, כשהתוצאה הייתה 1:1, וכמו לא מעט פעמים קודמות במהלך הקריירה, היה האיש הנכון במקום הנכון, הצליח להשחיל את הכדור לרשת, ולהביא לקבוצתו את הניצחון היקר כל כך. 15 משחקים שברעננה חיכו שהפקק ישתחרר, חודשים של אכזבה ותסכול הגיעו לסיומם, ומי אם לא שוקר היה האיש שהחזיר את החיוך והתקווה לפניהם של אנשי רעננה.
"לפני שנכנסתי, ניסו קרא לי ואמר שיש המון שטחים ריקים ושאנסה לרוץ אליהם", משחזר שוקר השבוע. "הצד הימני שלהם, בעיקר, היה די פרוץ. כשידין העביר לרועי לוי נתתי ספרינט מטורף, כי ידעתי שיש סיכוי טוב שאקבל את הכדור. הוא היה קצת חזק ומזווית קשה, אבל כשאלוהים איתך הכול יכול לקרות, וזה היה שער מרגש מאוד".
בוא נעשה סדר, עם כל המפקפקים שטוענים שניסית להוציא רוחב והכדור נכנס בטעות. "הסתכלתי לרחבה ובמהלך הראשוני חיפשתי שחקנים, אבל לא ראיתי שם אף אחד, ואמרתי לעצמי ניתן כדור חד בין הרגליים של השוער. הוצאתי בעיטה והכדור נכנס. אני שמח מאוד שזה הביא שלוש נקודות חשובות, לאחר תקופה ארוכה מאוד, שאני לא זוכר כזאת ברעננה, של משחקים שלא ניצחנו. אני שמח שהייתי זה שהצליח לעזור לקבוצה שלי".
בינואר 2015 חיים סילבס פוטר מרעננה וחזר אחרי יממה. הקבוצה יצאה למשחק חוץ קשה בווסרמיל, ניצחה 0:1 וסיימה רצף של 14 משחקים בלי ניצחון. לאחר מכן רעננה רצה עם שישה ניצחונות ותיקו בשבעה משחקים, שהצליחו לא רק להשאיר את הקבוצה בליגה, אלא כמעט הביאו אותה לפלייאוף העליון. חמש שנים ויום הפרידו בין שני הניצחונות הללו על אותה הפועל באר שבע.
שוקר, איך לא, הוא מהיחידים שנותרו בקבוצה מאז אותו המשחק. "בטח שאני קונה את התסריט הזה. אנחנו מאמינים מאוד שמעכשיו נשתחרר קצת בליגה, ונשיג עוד ניצחונות ונקודות חשובות, ונתחיל לברוח מהמקום שאנחנו נמצאים בו", הוא אומר. "האמנו מאוד שאפשר לנצח. ברור, שכשאתה מגיע למשחק לאחר תקופה ארוכה כל כך של חוסר הצלחה, של איבוד נקודות ברגעים האחרונים, שמערכת ה-VAR נגדך לא פעם ולא פעמיים, אתה כבר מתחיל לומר לעצמך: 'הלו, מה קורה כאן? אי אפשר לנצח? מתי נצא מזה?', אבל חייבים להמשיך להאמין. עלינו מול באר שבע בכל הכוח, והרגשנו שאנחנו עושים את זה. גם כשהם השוו, ניסו דחף אותנו לנצח את המשחק. תיקו לא היה טוב לנו. זה אולי מצחיק לומר, אבל כבר הובלנו והיינו ראויים למלוא הנקודות".
סוף סוף ה-VAR לא הרס לכם. "לגמרי. פעם ראשונה שה-VAR, שהיה כל כך הרבה פעמים נגדנו, פעל לטובתנו. בגול של ממן תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי 'איך ניתן עכשיו עוד גול?', ואז הגיע ה-VAR. יאללה, מה יש? שיהיה קצת איתנו".
זה היה גם ניצחון הבכורה של ניסו אביטן ברעננה. "לא נעים להגיע לקבוצה וכאילו להמשיך את הרצף הלא טוב, למרות המשחקים הקשים שהיו לו בהתחלה, כמו נגד מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. הפסדנו לאשדוד וזה לא היה פשוט, והניצחון הזה היה חשוב לניסו, לשחקנים ולמועדון, וטוב שהוא הגיע. יש לנו את הפוטנציאל, אבל צריך לדעת לממש אותו. להיראות יפה ולהפסיד לא מוביל לשום מקום טוב".
החילופים היו בינגו מטורף. "רועי לוי שחקן מדהים, ויש לך אותי — הג'וקר".
אחרי השער רצת לעוזר המאמן, גל כהן. "מעטים יודעים, אבל עברתי דברים קשים בתקופה האחרונה וגל היה שם בשבילי. אפשר לומר שעברתי את אחת התקופות הקשות בקריירה, אם לא הכי קשה. אולי זה נִראָה כאילו הכול טוב כלפי חוץ, אבל סחבתי דברים לא קלים. גל היה שם בשבילי ברגעים האלה. אני מעריך אותו מאוד כאיש מקצוע, וודאי כבן-אדם".
צילום: אסף פרידמןצילום: אסף פרידמן
צילום: אסף פרידמן
(צילום: אסף פרידמן)
החיים ממשיכים
בחיים כמו בחיים, בצד האירוע הטראגי שחוותה המשפחה, היו גם שמחות. לפני שנתיים נולדה לשניר ולמאיה בתם הראשונה — שי. בעוד כארבעה חודשים, עם סיום העונה פחות יותר, אמור להגיח לאוויר העולם בנם הראשון של הזוג שוקר. "זאת שמחה אדירה במשפחה, וסימן שהחיים ממשיכים הלאה. מבחינתי זה יהיה כמו דאבל — להשאיר את הקבוצה בליגה ולחגוג את הולדת הבן", אומר שניר השבוע.
זאת לא הפעם הראשונה שבה שוקר כובש שערי ניצחון דרמטיים. כולם ברעננה זוכרים את שער הניצחון הבלתי נשכח שלו בבלומפילד, נגד מכבי תל אביב, בעונת 2015/16, ובדרך כלל כשהוא כובש זה מביא נקודות לרעננה. "אני אוהב להבקיע גולים מכריעים", הוא אומר. "כל גול שלי בקריירה הביא לרעננה נקודות. הרבה שערי ניצחון. כל הגולים הם בדקות 80 ומעלה. טוב נו, אלה הדקות שאני משחק...".
היו לא מעט משחקים השנה שלא ראית דשא, ולמרות זאת המשכת לעבוד קשה ולתת 100 אחוז בכל אימון. "נשכתי שפתיים תקופה ארוכה והמשכתי הלאה. אתה גם רואה איך הקבוצה שלך מפסידה ואתה גם לא משותף — ההרגשה הייתה נוראה. הייתי ממש מרוסק. אני מקווה שמעכשיו הדברים ייראו קצת אחרת. זה היה רגע מאושר מאוד, והתפרקות של תקופה קשה. עכשיו קיבלנו קצת אוויר לנשימה, והמשימה היא להישאר בליגה".
אתה מצפה לשחק ולקבל יותר קרדיט מעכשיו? "ההצלחה הקבוצתית היא מעל הכול, אבל אני מקווה כמובן גם להצלחה אישית שלי. אני רוצה להאריך חוזה ברעננה, ולסיים את הקריירה במועדון, למרות גילי הצעיר. זה המקום שגדלתי בו, ואני מרגיש במגרש לא פחות טוב מאשר בבית שלי. אני מקווה להיות שותף פעיל יותר, ושיחד נשאיר את הקבוצה בליגה".
נחזור קצת אחורה. מה לא עבד למנחם קורצקי? "משהו בקארמה לא התחבר העונה. מנחם עשה דברים נפלאים בעונות שלו ברעננה. החל מעליית הליגה, דרך העונה הראשונה בליגת העל שהייתה הצלחה, וגם כשהוא חזר להציל אותנו מירידה בתקופה קשה, אבל העונה הדברים פשוט לא התחברו, לא באנרגיות ולא בכדורגל. כל הזמן הייתה התחושה שהנה יוצאים מזה, ומתחילים דרך חדשה, וזה לא הגיע".
היו לך ימים לא קלים איתו העונה, כשלא קיבלת קרדיט. כשהוא הלך כאב לך או הוקל לך? "ברמה האישית בטח שכאב לי. עברנו יחד הרבה דברים, ואני אוהב אותו מאוד, כאדם וכמאמן. אמנם היו לנו תקופות קשות, אבל היו לנו גם הרבה תקופות שמחות ויפות".
ניסו אביטן יהיה המאמן האחרון של רעננה העונה? "אשר אלון ודמיאן רויטמן הם לא מסוג הבעלים שמפטרים מאמנים. הם נותנים קרדיט למאמנים שלהם, הרבה יותר מאשר בקבוצות אחרות. בעזרת השם, שנישאר עם ניסו בליגה ושהוא ימשיך איתנו גם לעונה הבאה".
שמעת את הדיבורים על כך שאשר אלון רוצה למכור את המועדון? "שמועות תמיד יש, ובדרך כלל זה לא נכון. אשר אלון בהפועל רעננה, הוא אוהד את המועדון הזה עוד לפני שהפך לבעלים, ואני לא מאמין שהוא יילך. אני מקווה מאוד ומאמין שהוא יישאר וימשיך עם המועדון עוד שנים רבות קדימה".
תצטרכו להתחזק כדי לשרוד. "הבסיס שלנו טוב. כולם יודעים ומבינים את זה. עם כל זה שאנחנו למטה, אף אחד לא מכריז עלינו כיורדת בטוחה או דברים כאלה. כולם יודעים שהקבוצה פייטרית, ולמה רעננה מסוגלת. יש כאן גרעין של שחקנים שרצים יחד הרבה שנים, ומי שישאיר את המועדון בליגה יהיה אותו הגרעין בשילוב שחקנים שאני מניח שיצטרפו אלינו בחלון ההעברות".