לפני מספר שנים נילי הגשימה לעצמה חלום ורכשה דירה בבניין משותף. מיד עם כניסתה השקיעה הרבה מאוד כסף בשיפוץ, או כפי שהגדירה זאת: עשתה הכל כדי "להפוך אותה לבית".
לכן לא האמינה למשמע אוזניה כשבוקר אחד התעוררה לקולות של טפטוף מים בתוך הבית.
נילי רצה לסלון ועיניה חשכו: מים נזלו מתקרת החדר ישירות על הרצפה, ובדרך הרטיבו את הריהוט החדש שרכשה. "תמיד חלמתי על בריכה פרטית", היא אמרה, "אבל ממש לא התכוונתי לאמצע הסלון".
אחרי שגרפה את המים, פנתה נילי למומחה. הבשורות שלו לא היו משמחות: לדבריו יש ליקוי בצנרת הדירה שמעליה, והוא הגורם לנזקי הרטיבות.
קראו גם:
הפניות הנואשות לשכן לא עזרו והרטיבות התפתחה לעובש, התרחבה לאזורים אחרים בדירה – וחוץ מלהניח עוד ועוד דליים היא לא יכלה לעשות דבר. מרוב ייאוש כבר היתה מוכנה לתקן את הצנרת של השכן על חשבונה, אלא שאת הליקוי בצנרת שלו ניתן היה לבצע רק מדירתו, והוא מצידו סירב לאפשר כניסה של בעל מקצוע.
נילי היא ממש לא היחידה ששוחה במים העכורים הללו: החורף שביקר במחוזותינו הציף (תרתי משמע) הרבה בעיות רטיבות ונזילות והעמיד במבחן יחסי שכנות רבים.
הגשמים, למעשה, רק חשפו בעיות צנרת שהיו קיימות עוד קודם לכן ; בין אם כאלו שמקורן בשכן שמעלינו, בתחזוקה ואיטום לקויים של גג הבניין המשותף, או בצנרת משותפת שדורשת תיקון דחוף.
אז מה ניתן לעשות אם הגשמים גרמו לנזילות אצלכם בדירה? מי אחראי אם התקרה שלכם מטפטפת וגורמת לריחות של עובש וטחב? מי אמור לשלם עבור תיקון הצנרת ותיקון הנזקים בדירתכם?
שלב 1: חוות הדעת הקובעת
בשלב הראשון מומלץ להזמין בעל מקצוע מתאים שיוכל לתת חוות דעת כתובה במידת הצורך.
לאחר שהמומחה קבע מה מקור הנזילה ניתן יהיה לדעת מי אחראי לתיקונים הנדרשים.
כך, למשל, בבית משותף שהגג שלו נחשב לרכוש משותף, אחריות התחזוקה השוטפת חלה על נציגות הבית המשותף.
אם המקור לנזילה הוא ליקוי בצנרת הדירה שמעליכם, בעל הדירה אחראי לתיקון.
שלב 2: פנייה לשכן הרלוונטי
ברגע שהבנתם את מקור הבעיה, תוכלו לפנות לגורם המתאים. למשל, אם התברר שיש נזק בצנרת של אחת הדירות, האחריות לתיקון חל על בעליה.
לאחר שפניתם לאותו בעל דירה - הסכים לתקן? מה טוב, אפשר לשתות קפה יחד.
שלב 3: השכן מסרב, ומה עכשיו?
הקושי, כמובן, מתעורר כשהשכן מסרב לבצע את התיקון, או – גרוע יותר – מסרב אפילו לאפשר כניסה של בעל מקצוע לדירתו כדי לבדוק את הצנרת.
במקרה כזה, מומלץ לפנות לשכן במסגרת מכתב התראה מעו"ד, על מנת שהטענות והדרישות יעלו בצורה מסודרת.
מנסיוננו, במקרים רבים – עצם העברת הטיפול לעו"ד גורמת לשכן להתרצות ופתאום הוא משתף פעולה.
במקרה בו גם מכתב התראה לא עוזר, אין ברירה אלא לנקוט בהליך משפטי.
במסגרת הליך כזה ניתן לדרוש לחייב את השכן לאפשר גישה לדירה שלו כדי לבחון את מקור הנזק, בהתאם לדין, ואף לחייב אותו לבצע את התיקונים הנדרשים, כולל תשלום ההוצאות.
חשוב להדגיש שבמקרים של נזקי רטיבות חשוב לפעול במהירות. רטיבות עלולה חלילה להתפשט למערכות חשמל ולגרום לנזקים בריאותיים כתוצאה מעובש שמתפתח.
ואיך הסתיים סיפור הבריכה של נילי?
לאור עקשנותו של השכן, היא נאלצה לנקוט בהליך משפטי. בסופו של דבר, הוא חויב לבצע תיקון בצנרת דירתו על ידי בעל מקצוע מתאים, ובנוסף חויב לשאת בעלויות של ביצוע כל התיקונים הנדרשים להשבת מצב דירתה של נילי לקדמותו.
בנוסף, הוא גם שילם לה בגין כל ההוצאות בהן נאלצה לשאת עקב התנהלותו הקלוקלת.
כלל, כשנתקלים בבעיה מול שכן או ועד בית שמסרבים לסייע ולשתף פעולה, חשוב להיוועץ בעו"ד המומחה בתחום, שינחה מהן הפעולות הנדרשות טרם נקיטה בהליך משפטי, יסביר מה האפשרויות כיצד ניתן לפעול לפני שרכבת ההליך המשפטי יוצאת מהתחנה.
