כאשר ראיתי את ענני העשן הכבדים מכסים את שמיה של ירושלים ולנחיריי חדר הריח שבלתי ניתן לטעות בו של שריפת יער, הרגשתי התכווצות עזה בבטני, כאילו מישהו הלם בי בפראות.
ענן העשן הסמיך והשחור שדמה בצורתו לסופת טורנדו לא השאיר שום מקום לספק: שריפת ענק, נוספת, פרצה בהרי ירושלים ואלפי דונמים של עצים ירוקים וחורש הפכו לשטחים שחורים ומפויחים.
קראו גם:
הרגשתי דמעות בקצות העיניים ועצב רב על כל אותם מאות אלפי העצים, בעלי החיים, הצומח והחי שנספו. הנחמה היחידה היא שלא היה אובדן בחיי אדם.
בין אם מדובר ברשלנות של מטיילים או בהצתה מכוונת, מדבר אחד לא ניתן להתעלם: מדובר בחלק ממגמה עולמית מדאיגה ביותר, שרק הולכת ומחריפה.
גלי החום שהופכים את החיים לבלתי נסבלים וריבוי מקרי השריפות הם חלק ממשבר האקלים שכבר נמצא כאן במלוא עוצמתו. והחדשות הרעות הן, שהוא מתכוון להישאר.
לצערנו הרב, המראות הקשים והמכאיבים, של יערות עולים באש ובעלי חיים שבורחים ונספים, איננו חריג. אנחנו עדים שנה אחרי שנה להתרבות שריפות יער בעולם כולו.
שריפות הקיץ השנה באזור הים התיכון גרמו לי לחשוב לרגע שאולי אני נמצא באחד התיאורים של "התופת" של דנטה. שריפות מכות בנו מסיביר ועד קנדה, מיוון ותורכיה ועד איטליה וספרד. בכל מקום אש מכלה ובוערת.
נשאלת השאלה: מה הסיבות לכך והאם ניתן למנוע את האסונות הללו? המומחים אומרים לנו שהמצב מחמיר בשל השלכות משבר האקלים. כדור הארץ מתחמם, באזורים נרחבים ישנן בצורות, יערות שלמים מתייבשים, עוצמת הרוחות גוברת ומספרן של סופות הברקים המציתות שריפות עולה בצורה דרמטית.
הדבר הראשון שכולנו צריכים לעשות, זה לשמור על כדור הארץ. וכן, גם אתם יכולים להירתם למאמץ החל מרגע זה:
לדורש מן ההנהגה לשנות הרגלים (מעבר למקורות אנרגיה מתחדשת, ריסון החברות המזהמות, נטיעת עצים בערים וחינוך מגיל צעיר להפחתת הצריכה והמחזור) ולדרוש גם מעצמכם באופן אישי ומשפחתי: להפחית את הצריכה, לעבור לאנרגיה סולרית, לעבור לתחבורה ציבורית, לוותר באופן מוחלט על כלים חד פעמיים ועוד.
בנוסף, רגע לפני שאתם יוצאים אל הטיול, הפיקניק או המנגל הבא, יש כמה צעדים, פשוטים יחסית, שיצמצמו פריצת שריפות בשטחים הפתוחים.
ריכזתי לכם רשימת כללים שכל אחד ואחת יכולים לשמור עליהם, כדי להגן על מעט הטבע שעוד נותר בארצנו:
אל תעשו מנגלים ומדורות ביערות ובשטחים הפתוחים. בקיץ זו סכנת חיים אמתית.
לעולם אל תזרקו בדלי סיגריות במרחב הפתוח גם אם אתם חושבים שכיביתם אותם לגמרי (ולמה בכלל אתם ממשיכים לעשן? זו שאלה נפרדת!)
לעולם אל תשליכו בקבוקי זכוכית בטבע (ולמה בכלל חלקנו עדיין ממשיכים לזהם אותו בזבל בכלל? גם זו שאלה נוספת?!) ואם נתקלתם בהם או בשברי זכוכית – אספו אותם.
אל תערמו ערימות של חומר צמחי יבש, עשבייה, קרשים וחומרים דליקים – הן עלולות להתלקח בקלות.
נכשו את העשבים בגינות הבתים. חרמש מכני טוב עושה את העבודה באופן מהיר ויעיל.
אל תשרפו פסולת. פנו אותה לאתר הייעודי לכך.
ראיתם שריפה? דווחו באופן מידי לשירותי הכבאות והמשטרה!
גדעון בכר, פעיל איכות סביבה ויו"ר עמותת תושבים משפיעים במודיעין הפועלת לשימור הטבע והגנת הסביבה
