זה קרה באחד הערבים, כשאוֹרי גרודר התבודד על הכיסא שלו ביער אלעד הסמוך לביתו.
הוא היה כל כך שקוע בשיחה עם אלוהים, עד שלא קלט שנחש זוחל מתחת לרגליו. "אפילו לא ראיתי אותו מתקרב", הוא אומר. "הרמתי את הרגליים והוא פשוט המשיך".
תופעת ההתבודדות, שנחשבת למעלה גדולה בקרב חסידי ברסלב, עומדת במרכז התערוכה "כיסאות מתבודדים", שמוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל: שפע של כיסאות - שלמים, מפורקים, מאולתרים וכאלה שידעו ימים טובים יותר – וכולם ניצבים ביער. לכיסא אחד יש מושב שגזע עץ משמש לו משענת ולכיסא אחר יש רגל שהיא סלע.
קראו גם:
"ר' נחמן מברסלב המליץ לתלמידיו ולחסידיו להתבודד, רצוי בטבע ועדיף בלילה, כשהעולם פנוי מטרדת העולם הזה", מסביר ערן לדרמן, מעצב תעשייתי ומרצה בבצלאל, שחקר את תופעת ההתבודדות ואצר את התערוכה יחד עם שרון וייזר־פרגוסון. “לפעולת התיקון יש בחסידות משמעות רוחנית עמוקה והתערוכה מצביעה על הקשר בין הכיסא לאדם ובין האדם לסביבתו". (התערוכה תנעל ב-1 בנובמבר).
זהירות, זה ממכר
"גם אברהם אבינו היה מתבודד", אומר אוֹרי גרודר, חסיד ברסלב שנוהג להתבודד ביער, והיה מעורב בהפקת התערוכה. "דוד המלך היה גדול המתבודדים, אולי הברסלבי הראשון.
"הוא לא הלך לבית הכנסת באופן מסודר עם תפילה וציבור, הוא עשה את זה עם עצמו כשניגן בכל לילה לקב"ה מזמורי תהילים בכינור שלו. זה מנהג ישן, רבי נחמן רק חידש אותו והזכיר לכולם משהו שעשו תמיד, וקצת נשכח. רבי נחמן הפך את זה לנחלת הכלל כהנהגה קבועה לחסידיו: להתבודד שעה בכל יום.
"הוא אמר, 'תתפללו תפילות משלכם, מהלב ולא רק מהסידור, כי שיחה מהלב היא אחרת וחדשה בכל יום. ותעשו את זה בשפה שאתם מבינים, כי דוברי היידיש לא תמיד הבינו את התפילות הכתובות בסידור בשפת הקודש, עברית'. זה ציווי שכל הרציניים מקיימים, ומי שמתחיל לא יכול להפסיק. זה ממכר. זה מאוד חזק, כמו טיפול פסיכולוגי בחינם".
מה עושים שם?
"אתה מפרש לעצמך את כל מה שעבר עליך היום, עושה חשבון נפש. מדבר בקול את מה שיש לך על הלב. צועק, מוציא ומשחרר, וזה מונע המון כעסים במהלך היום. כאן אני עוצר, חושב על הדברים החשובים בחיים. הימים שלי מאוד עמוסים ואני רק מחכה להיות לבד מול הקב"ה. אני יושב מרוכז ולא רואה כלום מסביבי".
את ההתבודדות האולטימטיבית עושים מחוץ ליישוב - ביער, בשדה או במדבר, במקום שבני אדם לא מתהלכים בו - ועדיף אחרי חצות.
"לא תמיד זה מצליח, ובכל מקרה אדם צריך למצוא את המקום והשעה. גם אם לא הצלחת להגיע ליער, תתבודד בחדר, או ברכב תוך כדי נסיעה. הנהגים במכוניות האחרות יהיו בטוחים שאתה מדבר בדיבורית. אם אין ברירה מתבודדים אפילו מתחת לשמיכה, העיקר להיות במקום שבו אתה יכול להיות מרוכז, להיכנס פנימה אל עצמך, ולדבר".
קצת כמו מדיטציה?
"התבודדות היא לא מדיטציה. במדיטציה אתה חושב, וזה מצוין, אבל הדיבור בקול הוא שעושה את העבודה. המילים שיוצאות החוצה הן החשובות, הן מתארות את שעובר עליך וכך אתה יכול להירגע.
"גם פרויד אמר שהדיבור על הבעיה הוא חצי הדרך אל הפתרון. ביער ליד הבית שלנו יש כל כך הרבה מתבודדים, שאם אתה מדבר בקול רם ישמעו אותך. אז אתה מדבר כך שרק אתה תשמע".
כיסא, סמרטוט וסלוטייפ
גרודר (50), תושב אלעד, נשוי ואב לשישה, הוא יוצר קולנוע ומייצר סדרות וסרטי תעודה ודוקו ("עוד ניפגש", "רבנו", "זרע קודש").
"כשהולכים להתבודד לא מודיעים לאיש", הוא מסביר, "כמו כשהולכים לדייט אינטימי. מי ששובר את ליבו מול השם יהיה שמח בשאר היום כי שיחרר את הדיכאון ולא יזדקק לפסיכולוגים, לתרופות הרגעה או סמים. אתה אף פעם לא לבד. אתה יכול לשתות איתו כוס קפה ולעשן סיגריה, ולדבר על טרדותיך כמו שמדברים עם חבר".
פרט טכני: מאיפה הכיסאות?
"אנחנו מוצאים אותם בזבל, כיסאות שאנשים זרקו. הם נודדים ומחזיקים מעמד כמה חודשים. היה לי כיסא מעץ שנשברה לו המשענת ועטפנו אותו בסמרטוט עם סלוטייפ, הוא צולם לתערוכה לפני שנשבר. מדי פעם אני מביא כיסא ליער, מניח אותו ויודע שהוא לא רק שלי ועוד אנשים יישבו עליו. לפעמים כשאני בא, מישהו שהקדים אותי יושב על הכיסא שלי, ואני הולך למקום אחר".
גם נשים מתבודדות?
"כן. אני רואה ביער גם נשים אמיצות שבאות, אבל מקובל שנשים עושות את זה במסגרת יותר אינטימית וצנועה, בבית שלהן בחדר שקט. כאדם חרדי, חסיד ברסלב, אני אומר שזה מתאים גם לאנשים לא דתיים, וגם ללא יהודים. כי אתה לא מחויב פה לכלום, אתה בא עם עצמך, נקי כמו שאתה, ומדבר עם השם.
"זה מחבר כל אחד, מכל רמה רוחנית, וזה פשוט מדהים. צריך רק כיסא, ואפשר גם בעמידה. אבל הכיסא מסמל גם את יישוב הדעת. יש התבודדות גם בתרבויות אחרות אבל רבי נחמן הוא ייחודי, כי הוא לא שולח אותך להתנתק מהעולם לחודש תמים. הוא אומר - תחיה בין אנשים, תעבוד ותלמד, ושעה ביום תצא מהיישוב לשיחה אינטימית עם הקב"ה.
"אני מתבודד בכל מקום בעולם שבו אני נמצא. יצא לי להתבודד בשדות תעופה, בגינה בלונדון ועל ספסל בהונג קונג. אתה פשוט מוצא פינה שקטה ויושב ומדבר. צבי יחזקאלי סיפר לי איך התבודד פעם על גג המוקטעה ברמאללה בזמן שהמתין לפגישה, כשהמשטרה הפלסטינית שמרה למטה".
