ירדן בר איתן, בת 23, מרעננה, סופרת צעירה וסטודנטית הקימה את המגזין האינטרנטי "מתוק ומר": מגזין המיועד לפרגן לכל מי שכותב למגירה ומחפש מקום מוגן לפרסם בו את יצירותיו: "יש הרבה כותבים למגירה שחוששים מביקורת ומחשיפה, גם אני הייתי כזאת, ואני מבינה אותם מאוד", היא אומרת.
1 צפייה בגלריה
ירדן בר איתן. לא מפסיקה לכתוב
ירדן בר איתן. לא מפסיקה לכתוב
ירדן בר איתן. לא מפסיקה לכתוב
(צילום: פרטי)
קראו גם >>>>
"יש פחד מחשיפה, אנשים שמכירים אותך מנסים לקרוא בין השורות, לגלות בך או בסיפור צדדים נסתרים וגם לגלות את עצמם בתוך הדמויות, ובל נשכח שכל אחד מביא גם את עצמו באיזה אופן לסיפור, ומי שמכיר מקרוב עלול לגלות דברים שכולנו מעדיפים שיישארו אישיים, לכן יזמתי את פתיחת המגזין האינטרנטי שיהווה עבורם במה מפרגנת ובעיקר מכילה לפרסום היצירות הכי כמוסות שלהם".
כל מי שכותב למגירה יכול לפרסם את הסיפור במגזין?
"לא. המגזין אומנם מעודד כותבים להעז ולהביא כתיבה בועטת וחדשנית, אבל לצד זה אנחנו שמים גם דגש על מקצועיות ולכן כל יצירה, בין אם זו שירה או פרוזה, עוברת עריכה ספרותית ולשונית. חשוב להדגיש, שהכתיבה למגזין על ידי סופרים צעירים ומושכי עט, אמורה להיות במסגרת סוג של קהילה גדולה שמחוברת למגזין".

"בלעתי ספרים"

ירדן בת להורים דיפלומטים נדדה בילדותה עם הוריה בעולם בשליחות משרד החוץ. בכל מעבר למדינה חדשה היתה צריכה להיפרד ממה וממי שהכירה עד אז, ללמוד שפה חדשה ותרבות חדשה ולהכיר חברים חדשים. כאשר הגיעה בגיל 13 לגרמניה לאחר שבועיים בבית ספר בינלאומי נפצעה ברגלה, נותחה ועברה שיקום ממושך.
"בגלל הניתוח נעדרתי מספסל הלימודים במשך כמה חודשים, וכשהחלמתי בבית לא למדתי בעצם את השפה ולא היו לי חברים, אז התחלתי לקרוא ספרים, פשוט לבלוע אותם. קראתי הכל מהכל וכך הצלחתי להעביר את הזמן ולברוח לעולמות אחרים. כשחזרתי ללימודים שתקתי רוב הזמן, גם בשיעורים וגם בהפסקות, לא ידעתי פשוט לתקשר עם אף אחד. פינבר מאדן, הפרופ' שלי לאנגלית, הבחין בזה וההתחיל לתת לי משימות כתיבה אקסטרה. בהתחלה חשבתי שהמשימות נועדו לשפר את האנגלית שלי אבל הסתבר, לימים כפי שהוא העיד, שהוא ראה בי ניצוץ של כישרון".
בחלוף הזמן פרופ' מאדן הפך למנטור של ירדן, הוא לימד אותה עריכה ספרותית וכיצד לכתוב פרקים שהפכו עם הזמן לספר הראשון שלה שהוצפן במגירה. מאז ועד היום ירדן לא הפסיקה לכתוב, בזכות האמונה וההדרכה של הפרופ' היא מצאה ייעוד וכתבה שלושה ספרים באנגלית. לפני כשלוש שנים, כשהיתה חיילת, העזה לראשונה להוציא ספר ראשון לאור בעברית "רוזמרי".
להעביר הלאה
"המגזין שפתחתי הוא הדרך שלי 'להעביר את זה הלאה', אני בעצם סוגרת מעגל. כמו שהפרופסור שלי הפך למנטור שלי ובזכות ההכוונה והתמיכה שלו מצאתי את הקסם שבמילה הכתובה, כך גם אני עושה בימים אלה עבור יוצרים אחרים".
כאמור, בנוסף לניהול המגזין ירדן מוציאה את ספרה החמישי - "כן לא שחור לבן", העלילה מתכתבת עם חיי הלילה של מינכן גרמניה כפי שחוותה אותם ירדן כשגרה שם. הדמויות לקוחות מהברים אליהם היתה מגיעה, ויש סיכוי שמישהו מבין הדמויות יזהה את עצמו בספר.
לינק למגזין - https://www.matokandmar.com/
אשר אטדגי