הורי בית הספר המדעי טכנולוגי בכפר הנוער אמי"ת כפר בתיה השביתו השבוע את הלימודים ליום אחד במחאה על החזרתו הצפויה לבית הספר של מורה שהושעה מעבודתו לאחר שנחשד בהטרדות מיניות של תלמידיו, אך תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות ונציבות שירות המדינה ביטלה את השעייתו. ההורים חידשו את הלימודים רק לאחר שהמורה הבהיר למנהל כי אין בכוונתו לחזור וללמד בבית הספר.
1 צפייה בגלריה
אמי"ת כפר בתיה. "הצוות עודד את התלמידים לפנות למשטרה"
אמי"ת כפר בתיה. "הצוות עודד את התלמידים לפנות למשטרה"
אמי"ת כפר בתיה. "הצוות עודד את התלמידים לפנות למשטרה"
(צילום: אסף פרידמן)
קראו גם >>>>
הסיפור החל לפני כשנתיים כשמנהל בית הספר המדעי הודיע להורים שהמורה "לא יוכל להמשיך לשמש בתפקידיו בהוראה וחינוך בשל סיבות אישיות". להורים לא נמסרו פרטים נוספים. רק לפני כחצי שנה נודע להם שהמורה הושעה לאחר שארבעה תלמידים דיווחו כי הוטרדו על ידו. שניים מהם התלוננו במשטרה ונחקרו. אחד התלמידים אף הסכים להעיד אם יוגש כתב אישום, אך הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.

הפוסט שחשף הכול

לפני כחמישה חודשים, לאחר שנודע לו על סגירת תיק החקירה, החליט התלמיד שהסכים להעיד לחשוף לראשונה את פרטי הפרשה: "רב בבית הספר תקף אותי מינית'", הוא פרסם פוסט ארוך ומפורט, "הוא הציע לי טרמפ הביתה. הסכמתי. תמיד לומדים בדרך גמרא, אמרתי לו שאין לי כוח לגמרא, אז הוא אמר 'אם לא גמרא אז נדבר על החיים'. סיפרתי לו בקצרה על צרותיי בחיים, וכשסיימתי הוא אמר לי לא לדאוג, שיעבור הכל. הגענו לביתי, הוא עצר, שלחתי את ידי כדי לפתוח את הדלת והוא אמר לי לחכות. קפאתי. שאל אותי מה כואב לי. הוצאתי גמגום כזה של 'ב-ב-בטן' והוא שלח את היד שלו מתחת לחולצה שלי והתחיל לעסות את הבטן שלי. היד השנייה מתחילה להרים את החולצה והראשונה לאט לאט יורדת למטה לכיוון המפשעה. היד מגיעה למכנס והוא פותח את הכפתור. אני מזמן את כל כוחי ומעיף לו את הידיים, פותח את הדלת ובורח. אני לא זוכר מה עבר לי ממש בראש ממש בזמן הקצר שהוא נגע בי. זה היה חצי דקה מקסימום, אבל המוח נכנס למין טראנס כזה שמרגיש כמו נצח".
בתחילת כיתה י"ב התברר לו שיש עוד שלושה חברים שעברו חוויות דומות עם המורה. "רציתי להתלונן, האחרים טענו שזה יהרוס לו את החיים ושננסה לדבר איתו. אחד מאיתנו לקח על עצמו לדבר איתו. אחרי השיחה הוא חזר בוכה וסיפר שבקושי הצליח לדבר, אבל הוא חושב שיהיה בסדר. יומיים אחר כך הגעתי לבית הכנסת למנחה גדולה שבה הכיתה של אותו מורה השתתפה גם. אני זוכר רגע אחד שבו הוא שם את היד שלו על אחד התלמידים וליטף לו את הכתף ואני נכנסתי להתקף חרדה. ומאותו הרגע החלטתי שאני לא יכול יותר. אני חייב לפרוק".
אחרי כמה שבועות הוא סיפר על הכל לאחד הרבנים המלמדים בבית הספר שהפנה אותו ליועצת בית הספר האחראית להטרדות. סיפרתי לה ואמרתי לה גם את השם. היא הבטיחה שבתוך פחות משבוע הוא לא בבית ספר יותר. עבר הזמן ולא התקדם ממש כלום, והחלטתי יחד עם ההורים שלי (שלהם סיפרתי ביום שסיפרתי לרב) שאני הולך להתלונן. סיפרתי לחוקרת מה שקרה. גם חבר שלי התלונן במשטרה. אחרי זמן התקשרו מהפרקליטות ואמרו שרוצים להגיש כתב אישום אבל צריך עדים. החלטתי להעיד. הפרקליטה אמרה שתעדכן אותי. ואז התחילה הקורונה. לפני שבועיים היא התקשרה ואמרה שאין מספיק ראיות ושאין כתב אישום".
המתלונן, כיום בן 19.5, בעיצומו של קורס יוקרתי בצבא, מסביר בסוף הפוסט שלו את המניע לכתיבתו: "כשהתלוננתי בבית הספר עשיתי את זה בשבילי. כדי שלא אצטרך לראות אותו כל יום. כשהתלוננתי במשטרה חשבתי להגן על התלמידים הבאים שלו, ולגרום לעוד כאלה שהוא פגע בהם לצאת ולדבר". ואכן, בעקבות הפרסום תלמידים נוספים סיפרו על חוויותיהם עם אותו מורה אך על רקע סגירת התיק אף אחד מהם לא התלונן.

ליטופים ומסאז'ים

את סיפורו של אחד התלמידים האלה מביאה אמו. "הבן שלי סיפר לי שהרב כל הזמן שאל אותו למה הוא לא לובש ציצית. באחד הימים הוא הציע לו טרמפ הביתה. הבן שלי התיישב מאחור כי על המושב הקדמי היו ספרים, הרב פינה את המושב והציע לו לעבור קדימה. ואז הוא נתן לו ציצית והציע לו להוריד את החולצה ולמדוד אותה. הם המשיכו לנסוע וקצת לפני שהגיעו לבית שלנו המורה הרים את החולצה של הבן שלי, נגע לו בבטן ואמר: 'איזה שרירים יש לך'. הבן שלי העיף לו את היד ויצא מהרכב. עוד הוא סיפר לי שבזמן השיעורים בחדר מחשבים נהג המורה לעבור מתלמיד לתלמיד, לגעת בכתפיים, ללטף ולעשות מסאז'ים. כשהצעתי לבן שלי להתלונן במשטרה הוא סירב בטענה שתלמידים כבר התלוננו ונחקרו אבל תיק החקירה נסגר".
"אכן זה מצב מתסכל", אומרת אמו של חושף הפרשה, "היה לו האומץ להיחשף ולהיחקר, וזו לא הייתה חקירה נעימה. אחרי סגירת התיק הוא החליט לפרסם את הפוסט". אגב, הורי התלמיד שמעו על הסיפור לראשונה כשבנם התלונן בפני יועצת בית הספר ומאז ליוו אותו ותמכו בו. "לצערנו לא חשנו שקיבלנו תמיכה מבית הספר", היא אומרת.

מחאת ההורים

אף שתיק החקירה הפלילית נסגר, ההליך המשמעתי שניהלה נציבות המדינה נגד המורה נמשך. ואולם, בית הדין למשמעת קיבל את טענות פרקליטתו ומחק את כל הטענות על המעשים בעלי אופי מיני. בעקבות כך החליטה הנציבות להפסיק את השעייתו של המורה ומשרד החינוך הורה על החזרתו לעבודה החל מהשבוע. בשישי שעבר התכנסו חברי הנהגת ההורים והחליטו להשבית הלימודים. "כשהבן שלי שמע כי המורה הזה אמור לחזור וללמד בבית הספר", מספרת אחת האימהות, "הוא אמר: לא יקום ולא יהיה... הרי הוא ימשיך לעשות זאת לתלמידים אחרים".
לדברי יו"ר הנהגת ההורים אודליה שיינדורף, "ההורים מוכי תדהמה מהתנהלות משרד החינוך ומעצם קבלת ההחלטה אשר לא לוקחת בחשבון את מוגנות הילדים ואת השיקום הנפשי שרק התחילו לעבור ורחוק מלהסתיים. מאז התפוצצה הפרשה לפני מספר חודשים, אנו יודעים כי מעגל הנפגעים גדול יותר ממספר התלונות שהוגשו, וכי ילדים קטינים והורים סברו כי המורה לא ישוב עוד ללמד, ולכן לא ניגשו להגיש תלונה בשל אי רצונם להיחשף ולעבור תהליך חקירה ומשפט פולשני שיביא לנזק נפשי כבד. חזרתו של המורה ללמד בבית הספר אינה סבירה בכל קנה מידה".

גרסת המורה

לדברי עו"ד איילה הוניגמן, המייצגת את המורה, "התנהלות ההורים הינה עשיית דין עצמי ויש לראותה בחומרה. ככל שיש מי שסבור שנפל פגם בהחלטות המשטרה, בית הדין או נציב שירות המדינה, פתוחה בפניו הדרך לפעול בנושא באפיקים המוסדרים בדין ולא בדרך של משפט שדה. באשר להמשך עבודתו, המורה בוחן אפשרות לעבור לבית ספר אחר, בשל מגוון שיקולים".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מתייחס במלוא החומרה לכל פגיעה בתלמידים, ובוודאי כאשר מדובר בפגיעה מינית. במקרה הנדון - המשרד ממתין למיצוי ההליך שעדיין תלוי ועומד בעניינו".
מנציבות המדינה נמסר להורים: "התיק לא נסגר, וההליכים בפני בית הדין למשמעת נמשכים. בתום ההליך תיבחן האפשרות לערער על החלטת בית הדין למחוק חלק מכתב התובענה. בשלב זה אין אפשרות חוקית לערער על ההחלטה".
לדברי מנהל כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה, הרב יוני ברלין, "בשל מגבלות שהוטלו על ידי היועץ המשפטי של משרד החינוך לא ניתן היה לפרסם את פרטי האירוע להורים, אך הצוות פעל בכל דרך לעורר את המודעות לנושא בקרב כל התלמידים בכוונה לזהות ולאתר נפגעים נוספים ולתת כלים למוגנות ולשמירה על המרחב האישי".
מרשת "אמית" נמסר: "מוגנות התלמידים ותחושת המוגנות שלהם נמצאות בראש סדר העדיפויות וליבנו עם התלמידים הנפגעים. יצוין כי לפני כשנתיים בחרו התלמידים הנפגעים לפנות לצוות החינוכי והייעוצי ולחשוף בפניהם את הדברים מתוך אמון וקשר אישי. הצוות עמד לצידם. עודדם לפנות למשטרה ונתן להם סיוע ותמיכה".