אם נאנקתם תחת גל החום הארוך והכבד של חודש ספטמבר וחשבתם שזה מוגזם, צדקתם לגמרי! על פי מדידות השירות המטאורולוגי, חודש ספטמבר השנה היה החם ביותר שישראל חוותה מאז החלו למדוד טמפרטורות בארץ.
ואני לא איש בשורות: מגמת ההתחממות צפויה להתגבר בשנים הקרובות, כשתחזיות השירות המטאורולוגי מדברות על עלייה של ארבע מעלות עד סוף המאה.
קראו גם:
אבל לא רק הטמפרטורות יעלו אלא גם פני הים. למעשה, הים באגן המזרחי של הים התיכון עולה בקצב מהיר ביותר, כמה מילימטרים בכל שנה, והקצב הולך ומתגבר.
הצפי הוא גם שינחתו עלינו אירועי קיצון כמו השיטפונות שחווינו בחורף האחרון, שריפות כפי שראינו בחודש אוקטובר, גשמי זעף, סופות, סופות חול ועוד. כמויות המשקעים כבר יורדות והמגמה תתחזק בעתיד.
לכל הצרות הללו יש השלכות ישירות על הערים בישראל. כדי שהחיים בהן לא יהפכו לבלתי נסבלים ואפילו מסוכנים, נדרשות הערים והרשויות המקומיות להיערך כבר עכשיו למשבר האקלים. אבל רובן הגדול, ואני אומר זאת בצער רב, כלל לא מודעות לסיכונים שבפתח.
וגם אם הן מודעות, הן לא מזדרזות להפשיל שרוולים ולנקוט בצעדים מעשיים של חוסן והיערכות.
הפיגור במודעות, בהבנה ובהיערכות בהחלט מתסכל. ערים רבות מאוד ברחבי העולם כבר נערכות כדי לחזק את חוסנן ולהגן על בריאות תושביהן בתנאי אקלים קיצוניים. יש חומר מעשי רב, מחקרים ומאמרים שמפרטים כיצד ניתן להיערך בערים למשבר שבדרך, שיהיה, כך אומרים, גדול כמה מונים ממשבר הקורונה.
כך, למשל, פורום ה-15, שמייצג את מרבית הערים המתקדמות בישראל, פרסם מדריך מפורט בתחום ועיריית תל אביב הציגה לאחרונה תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים.
4 צפייה בגלריה
עירייה שלא תתייחס היום ברצינות לנושא תדון את תושבי העיר לסבל בעתיד
(צילום: shutterstock)
אז מה העיר שלכם יכולה לעשות במרחב העירוני כדי להקדים תרופה למכה ולמנוע את הקטסטרופה שמתקרבת בצעדי ענק?
הצללה ונטיעה של עצים בערים תוריד את הטמפרטורות ותאפשר לאזרחים לנוע בהן רגלית.
הגדלת ערוצי החלחול לקרקע של מי הגשמים תמנע שיטפונות.
בנייה לפי תו תקן ירוק ברמה הגבוהה ביותר תאפשר בידוד תרמי והפחתת פליטת גזי חממה.
מעבר לתחבורה ציבורית יעילה תפחית את השימוש ברכבים שיוצרים פקקים ופולטים מזהמים.
בניית נתיבים לתחבורה דו גלגלית כמו אופניים וקורקינטים תהפוך את האוויר לנקי יותר ואת הרוכבים לבריאים יותר.
שימוש נרחב באנרגיה סולרית ובהתייעלות אנרגטית.
הפסקת תוכניות הבנייה בקרבת החופים. פני הים עולים ויעלו עוד במהלך העשורים הקרובים, וכל תוכנית בנייה שאיננה כוללת מקדם בטיחות של עליית פני הים חוטאת לעיקר.
הפסק בנייה בשטחים הפתוחים. ערים רבות רואות את המזומנים במקום את השטחים הירוקים. אלה משמשים להורדת הטמפרטורות ומאפשרים לתושבים לנפוש, לנשום אוויר ולברוח מהלחץ העירוני הצפוף. חובה לשמור עליהם!
בניית חוסן למשבר האקלים והיערכות של ערים ורשויות מקומיות לשינויי האקלים הן בגדר הכרח. עירייה שלא תתייחס ברצינות לנושא זה כבר היום דנה את תושבי העיר שלה לסבל מיותר בעתיד, שגם יעלה לה בתקציבי עתק בהמשך כדי ליצור התאמה למשבר האקלים.
זה הזמן לשינוי ולהיערכות מקדימה. אסור לפספס את מרווח הזמן שעוד נותר לנו.
גדעון בכר, שגריר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
