"עזוב", הוא אומר לי כשאני מבקש ממנו לחשוף את שמו האמיתי ומצבו המשפחתי. "מה זה יועיל לי? תן לי לשמור על הפרטיות שלי ולעשות את מה שאני אוהב - להעלות לרשת סרטונים בהם אני מכין ומבשל אוכל".
תכירו את "רונו" מפתח־תקוה, שף קרניבור המתמחה בבשר ובתחומי אוכל מגוונים. וכן, יש לו גם בלוג בפייסבוק בשם "הפלנצ'ה של רונו" עם עשרות אלפי עוקבים.
אלא שזה לא נגמר בכך. הסרטונים שלו מועלים בנוסף בקבוצות רבות ונחשבות של חובבי אוכל בפייסבוק וצופים בהם מיליוני אנשים. התגובות החמות שהוא זוכה מכל עבר רק מעצימות את המיתוס.
קראו גם:
לאיש הצבעוני והמרתק הזה יש סיפור חיים מורכב, שכולל אינספור הצעות להשתתף בתכניות ריאליטי וניצחון הירואי על מחלת הסרטן. "ההצלחה של הסרטונים", הוא אומר, "נותנת לי כוחות ועושה לי טוב לנפש".
אז מה באמת סוד ההצלחה שלך?
"הכנות, האותנטיות וההגשה שלי. תמצא בסרטונים שלי בישול של בשר, מאכלי עדות, קונדיטוריה ועוד, כשהכל מתובל בהומור, מוזיקה וצבע. אי־אפשר לעבוד על האנשים. תאמין לי שאם המתכונים שלי לא היו טובים והסרטונים היו משעממים, אף אחד לא היה צופה בי".
"סכין לצוואר"
המפגש המשמעותי הראשון שלו עם אוכל היה בגיל 10. "הלכתי עם אמא שלי לקצביה ומאוד התלהבתי ממה שעשו שם", הוא נזכר. "אמרתי לאמא שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. היא קצת עיקמה פרצוף כי זה לא נחשב למקצוע נחשק כביכול, אבל זה מה שהיה.
"בתקופת הנעורים התעניינתי מאוד באוכל אבל לא עשיתי עם זה משהו מעבר. הבנתי שאני סוג של אוטודידקט. כלומר, תחום שמושך אותי אני לומד אותו מהר, מתמקצע בו ומוסיף שיפורים משלי".
במה זה בא לידי ביטוי?
"לאחותי היה סלון יופי ובגיל 15 עבדתי אצלה כחופף שיער. הייתי מסיים ללמוד וישר מגיע לשם מבית הספר. לאט-לאט נכנסתי לעניינים והפכתי למעצב שיער. בתקופת הצבא שירתי כספר נשים. תבין, זה לא כמו שמספרים בנים עם מכונה במשך שתי דקות. בשביל החיילות השיער היה הכל. עשיתי עבודה טובה והן היו חוזרות אליי".
באמצע שנות העשרים לחייו הוא סגר מעגל והתחיל לעבוד כקצב, ללא שום רקע בתחום. "למדתי את המקצוע ממש מאפס", הוא מספר. "התחלתי להתגלגל ממקום למקום והפכתי לאיש מקצוע מוערך. סיפור מעניין שקשור לתחום אירע בחודש מאי 1990, כשעמי פופר רצח פועלים מעזה בפרשה שהסעירה בזמנו את המדינה".
למה אתה מתכוון?
"עבדתי אז במשחטת בשר בראשון לציון, והייתי הישראלי היחיד עם בערך 100 פועלים מעזה. באחד הימים פועל עזתי ביקש ממני לעזור לו להכניס סחורה למקרר והסכמתי. פתאום הוא שלף סכין, הצמיד אותה לצוואר שלי ואמר לי: 'אם אתה לא עוזב את העבודה פה, אתה מת'".
למה הוא אמר לך את זה?
"כי לראייתו תפסתי מקום עבודה של חבר שלו מעזה. כמובן שלא נשארתי ועזבתי. שבוע אחרי, פופר הצמיד פועלים עזתים אחרים לקיר של המשחטה, רצח שבעה מהם ופצע 11 באמצעות רובה גליל שגנב מאחיו".
אחרי שעזב את המשחטה בראשון התגלגל רונו לעבודות בפתח־תקוה, כולל במסעדות. "באותו הזמן כבר נכנסתי חזק לתחום האוכל והתחלתי לעשות גם תפריטים", הוא אומר. "פירוק בשר ואוכל זה תחומים משלימים. מי שמבין בבשר אמור לדעת גם איך להכין אותו. המתקדמים בתחום גם יודעים לבשל".
הוא המשיך להתגלגל במגוון עבודות, ועל הדרך חווה טרגדיות משפחתיות שעליהן הוא מסרב לדבר. ב־2003, בעיצומה של אחת מאותן טרגדיות, הוא התקבל לתוכנית ריאליטי של היכרויות מהראשונות בישראל ששודרה בערוץ 2 עם רייטינג שיא. למרות ההפקה המושקעת והעובדה שהתקבל, רונו התחרט וסירב להשתתף בה.
"הייתי באותם ימים גבר מאוד נאה", הוא נזכר. "הם רצו אותי אבל הסברתי להם את המצב. אמרו לי: 'טוב, בקרוב תעלה תכנית אחרת של שידוכים, בוא תהיה חלק מהקאסט'. סירבתי שוב. מאז רצו אותי באח הגדול, מאסטר שף, משחקי השף ועוד. אני אומר לא לכולם כי זה לא בשבילי".
"סרט רע"
אחת ההתמודדויות הקשות בחייו אירעה לפני שש שנים. "באחת ההליכות שלי הרגשתי עייפות לא מוסברת", הוא מספר. "כשחזרתי הביתה ונשכבתי על הספה, הרגשתי מוזר בצד של הגוף. אני בדרך כלל לא הולך לרופאים ומשתדל להימנע מזה ככל שאני יכול.
"בכל זאת הרגשתי הפעם שאני חייב ללכת לרופא שלי, שהתפלא מאוד לראות אותי. הסברתי לו מה אני מרגיש, הוא בדק אותי ושלח אותי לבית חולים. הגעתי לבילינסון ועשו לי צילום. זמן קצר אחרי הכניסו אותי לחדר וחיכו לי שם עשרה רופאים".
מה הייתה האבחנה?
"אמרו לי שאני מסתובב כבר הרבה זמן עם גוש ממאיר בחזה בגודל 13 ס"מ. הייתי בטיפול שמונה חודשים, סרט רע שאתה לא יכול לדמיין. זה טיפולי כימותרפיה וביולוגים קשים מאוד, אי־אפשר לדמיין עד כמה.
"החלק הלא פחות קשה מהטיפולים הפיזיים היה כשהתחברתי למטופלים אחרים שהיו שם ונפטרו מהמחלה. זה קרה לי עם שישה אנשים לפחות. זה פשוט נורא, בכיתי כמו ילד בגלל הכאב על אותם אנשים.
"אני זוכר שבאחד הימים, כשהייתה לי הפוגה מבית החולים, קראתי בבית תהילים במשך ימים. כשהגעתי לבית החולים ועשו לי סקירה של הגוף התברר שהגוש ממש הצטמק. הרופא שאל אותי אם עשיתי איזה טיפול טבעוני משלים, ועניתי שלא. המשכתי עם הטיפולים עד שניצחתי את המחלה. לצערי כל ההתמודדות הזאת גבתה ממני מחיר פיזי ונפשי. עד היום למשל קשה לי להגיע לביקורות או לבדיקות דם בגלל כל הזיכרונות מאותה תקופה".
"רוח גבית"
אחרי שהחזיר לעצמו את הכוחות הוא שב לאהבתו הגדולה - אוכל. "פתחתי עמוד בפייסבוק והעליתי סרטונים שלי מכין אוכל, אבל להפתעתי לא הגיבו לי כמעט", הוא מספר. "יום אחד קיבלתי הודעה במסנג'ר ממישהי חובבת אוכל, שכתבה לי: 'רונו, הסרטונים שלך הם ממש ליגה, אבל הפורמט שאתה מעלה אותם לא נכון'.
"שוטטתי בפייסבוק קצת וגיליתי את עולם הבלוגים. כתבתי בעמוד הפרטי שלי שאני פותח בלוג של אוכל והתחלתי עם משהו כמו 60 עוקבים. בהמשך העליתי סרטון שבו אני מכין אורז פרסי ופתאום ראיתי 9,000 צפיות. זה נתן לי רוח גבית מטורפת.
"ראיתי שזה תופס והמשכתי עם הסרטונים. היום אני חשוף בערך לשני מיליון אנשים ומופיע במשהו כמו 180 קבוצות נחשבות ופופולאריות של אוכל. לבלוג האישי שלי יש עשרות אלפי עוקבים. אנשים כל הזמן רוצים לפגוש ולדבר איתי אבל אני לא עונה לאף אחד".
למה?
"כי אין לי מה להגיד להם. תן לי לשמור על הפרטיות שלי, להעלות את הסרטונים שלי, לקדם את האוכל שאני מכין על פי המתכונים שלי ואהיה הכי מבסוט בעולם".
איזה תגובות אתה מקבל?
"קודם כל אני מקבל תגובות מכל העולם והן בדרך כלל: 'אתה תותח, אלוף, השפים הכי גדולים צריכים ללמוד ממך'. זה מאוד מחמם את הלב. אני שם לב גם שהרבה אנשים מפורסמים צופים בסרטונים שלי וזה כיף גדול. אני יכול לספר לך שנשים באחת המדינות בדרום אמריקה הזמינו אותי להגיע ולבשל איתן, כולל עם הצעות מוזרות שלא נעים לי לפרט כאן".
כמה סרטונים אתה מעלה בשבוע?
"בחצי השנה האחרונה אחד מדי יום, לפעמים גם יותר. חשוב לי מעבר לאוכל ולבישול שתהיה אווירה טובה ולכן אני משלב מוזיקה והמון הומור וקלילות. במרבית הסרטונים אני מופיע עם כובע, משקפיים וסוכריה על מקל. זו איזו דמות חביבה שבניתי לעצמי ואני משלב בה הרבה משחק וצחוק".
איפה אתה מצלם אותם?
"בבית. בניתי לי מטבח כמו שאתה רואה בתכניות בוקר בטלוויזיה".
עד מתי תמשיך לצלם סרטונים?
"כל עוד אני יכול. אני מאוד נהנה מזה ושואב מכך הרבה כוחות".
