עד היום הספיק וירוס הקורונה להדביק 70 מיליון איש ולגרום למותם של מיליון ו-700 אלף בני אדם ברחבי העולם.
לאחר מחקר מואץ וחסר תקדים, פיתחו חברות פייזר ומודרנה את החיסון המיוחל.
במוצאי שבת קיבלנו שידור חי של דוגמה אישית, כשראש הממשלה ושר הבריאות הקדימו להתחסן ואחריהם חשפו את הזרועות צוותי הרפואה.
משרד הבריאות עוסק בהסברה מסיבית והנהירה, כך נראה, גבוהה.
קראו גם:
מנגד נשמעים קולות הטוענים שאישור ה-FDA עבר במסלול מהיר מדי. זה לא ממש מפתיע: התנגדויות לחיסונים חדשים אינן תופעה שנולדה היום.
בפתחם של חיסונים חדשים רבים (פוליו, החיסון המשולש לאדמת, חצבת, חזרת ועוד) קמו מתנגדים שלא הבינו מדוע נדרשת הזרקת חומרים זרים במקום לאפשר לטבע לעשות את שלו ולגוף לרפא את עצמו.
חיסונים שנעשו עד היום כללו הזרקה של הנגיף (מחולל המחלה), מומת או מוחלש, שכנגדו מפתחת מערכת החיסון נוגדנים. השלבים הרבים הנדרשים לפתח חיסון בשיטות אלה, הינם מגבלה כשנדרש ייצור של כמויות גדולות בפרקי זמן קצרים ובמצב החירום הנוכחי.
לכן אומצה טכנולוגיה חדשה, הלקוחה מחזיתות מדע אחרות. הרעיון נותר זהה. עיקרו גירוי הגוף לתקוף את האנטיגן (הטריגר להפעלת מערכת החיסון וייצור נוגדנים כנגד הנגיף).
אז מצד אחד יש לנו את התקדמות המדע ואת הטכנולוגיות פורצות הדרך, שהביאו ללידתו של חיסון הקורונה החדשני. מצד שני יש את המהססים שמתלבטים: הם טוענים שמדובר בטכנולוגיה חדשה, שאישור ה-FDA מוגדר כזמני (והתקבל בשל מצב החירום) ושאין אישור לחסן ילדים.
יש כאלה החוששים להיות שפני ניסיון ולגלות בעתיד שנחשפו לתופעות לוואי.
4 צפייה בגלריה
כדאי לצרוך ויטמין C על בסיס יומיומי וויטמין D על פי המינון המומלץ
(צילום: shutterstock)
כיוון שתהליך החיסון יימשך על פני חודשים, המתלבטים והממתינים לתורם מוזמנים לנצל את הזמן כדי לקרוא, להעמיק ולקבל מידע (אמין בלבד, לא קשקשת מהרשת) שיניח את דעתם.
אבל בינתיים, עד לקבלת החיסון, ובמיוחד לאור העובדה שהמגפה עדיין משתוללת, מדביקה בחופשיות ומייצרת מוטציות, אני ממליצה, בהתאם לגישה הנטורפתית, לחזק את מערכת החיסון בחמש דרכים:
מינון נכון של ויטמין D ו-C
בחודשים האחרונים הוזכר לא פעם ויטמין D כסייען התמודדות עם מחלת הקורונה (לנוכח רמה נמוכה של הוויטמין שהתגלתה בדמם של החולים). את הוויטמין כדאי לקחת לאחר בדיקת דם, קביעה של המינון המתאים והמלצה על התוסף בעל איכות הספיגה המקסימלית בגוף.
בנוסף, כדאי לצרוך ויטמין C על בסיס יומיומי.
תזונה עשירה במזונות נוגדי חימצון ונוגדי דלקת
הוסיפו לתפריט אוכמניות ופירות יער (נפלא בשייק או כתוספת לדייסת שיבולת שועל) ; אגוזי ברזיל (שניים עד שלושה ביום) שעשירים בסלניום, נוגד חימצון משמעותי ; בצלים מכל הסוגים, לרבות בצל אדום המכיל רמות גבוהות של נוגד החימצון קוורציטין.
4 צפייה בגלריה
להכניס לתפריט היומי מזונות על, אוכמניות ופירות יער וצמחים מרגיעים
(צילום: shutterstock)
צריכת מזונות על (Super Food)
שתי אצות שכדאי לצרף לתפריט היומי לשם חיזוק מערכת החיסון הן הספירולינה והכלורלה.
יש בהן ריכוז גבוה של נוגדי חימצון וניתן לשלב אותן בתבשיל או בשייק או לצרוך כתוסף.
צריכת צמחים מרגיעים ואדפטוגנים
צריכה יומית של צמחים מרגיעים ואדפטוגנים תבטיח שמירה על מערכת עצבים מאוזנת (האיזון חשוב תמיד, ובימים אלה אפילו יותר).
צמחים אדפטוגניים שניתן לקחת על בסיס יומי: ויתניה משכרת (מרגיעה ומשפעלת חיסון נפלאה). מליסה ופסיפלורה (צמחים מרגיעים שניתן להכין מהם חליטה) וצמחים נוספים שניתן לקבל בהתאמה אישית מהרבליסט מוסמך.
והכי חשוב: להישמר. בעודכם ממתינים לקבלת החיסון, הקפידו על הנחיות משרד הבריאות, עטו מסכות והמשיכו לשמור על היגיינה וריחוק חברתי, כדי שנצליח להוריד את התחלואה ולחזור סוף סוף לחיי שפיות ושגרה.
אתי לוין, נטורופתית N.D, הרבליסטית קלינית Cl.H
ניתן להפנות שאלות למייל: [email protected] או לטל. 052-6086016
